מלכי ישראל - Kings of Israel

והנה חלף עבר לו חג הפסח - ומה יותר מתבקש מלשחק במסגרתו ב"מלכי ישראל"?

ברור! לפרסם סיקור!

השנה היא 1050 לפני הספירה, ובני ישראל מצאו איזה בחור שחיפש אתונות והחליטו משום מה שזה יהיה רעיון מוצלח למדיי להכתיר אותו למלך. כי למה לא. מה שמתחיל בערך 300 שנים של מלכים טובים ורעים. אתם משחקים קבוצת נביאים שהמטרה שלה היא בעצם לשמור על העם באותה תקופה - לטפל בחטאים ולבנות מזבחות.

הדבר הראשון שחשבתי עליו כשפתחתי את המשחק היה "רגע, לא חסרים פה כמה מלכים? ובמפה יש רק חצי מהמדינה! אה!! זה מלכי ישראל! זה לא כולל את מלכי יהודה!"

אז כן. שתדעו, "מלכי ישראל" כולל רק את מלכי ישראל. רואים? בדיוק בשביל זה אתם צריכים סיקורים כאלה!

התחלנו לשחק. ומה קורה במשחק בסה"כ? הוא דיי פשוט. כאמור, מדובר במשחק שיתופי טהור - אתם מנצחים או מפסידים ביחד. כל תור מופיעים חטאים חדשים על המפה (מיוצגים על ידי קוביות שחורות), אם יותר מדיי חטאים מצטברים במקום אחד - מופיע בו אליל (שבעצם אומר שמעכשיו חטאים יתפשטו יותר מהר). בנוסף, על הדרך - אם אתם בתקופה של מלך טוב תקבלו ברכה. אם אתם בתקופה של מלך רע, שזה פחות או יותר כל המשחק כמעט אחרי המלכים הראשונים... אז באסה. העזרה האלוהית כנראה תסתכם בהרבה אש וגופרית שבעצם יגבירו עוד יותר את הסיכויים שלכם להפסיד. מה שקצת אירוני כשחושבים על זה. הייתי ממליץ לאלוהים לחשוב על שיטה יותר טובה משכר ועונש.

לכם, הנביאים, יש כל מיני יכולות מיוחדות שקשורות בתכונות אופי או בעיסוקים. אתם יכולים לעבור בין כל המקומות כדי להרביץ קצת תורה בבני ישראל (להסיר קוביות חטאים), לנתץ אלילים, להעלות קורבנות במזבחות השונים, לבנות מזבחות חדשים, או להשיג משאבים (לצורך העלאת עולה או לצורך בניית מזבח).

אתם מנצחים במשחק אם הצלחתם לבנות את כל המזבחות שלכם לפני חורבן הממלכה, או לפני שנגמרו כל קוביות החטאים או האלילים שאפשר לשים על הלוח. כלומר - אם צריך לשים קוביית חטא נוספת או אליל נוסף ואי אפשר כי נגמר - הפסדתם.

באופן כללי, המשחק חביב. אבל בחיי - קשה רצח. הוא תמיד מתחיל בכיף בקטנה כזה עם מלכים טובים ואתה מרגיש שאתם בסדר והכל, ואז... מגיע ירבעם, המלך הרע הראשון - והמשחק הופך למרדף מאוד מאוד קשה של לנסות להשגיח על החטאים ובו זמנית להצליח לבנות את המזבחות, כשחלק לא קטן מזה זה נטו מזל של כמה נוראיים יהיו קלפי זעם האל ואיזה קלפי משאבים תקבלו. הטיפ המרכזי שלי הוא לרוץ יחסית חזק על משאבים כדי שתוכלו להספיק לבנות מזבחות מהר. 

הבעיה של המשחק לטעמי היא שהמכניקה לא תפורה מספיק על האווירה. יש לו אווירה מאוד יפה לדעתי מבחינת עיצוב הקלפים, הלוח, שמות המקומות העתיקים והציטוטים על קלפי השכר ועונש. לכל קלף של שכר ועונש הקפידו למצוא ציטוט מתאים מהתנ"ך. למשל - קלף ברכה של מזון מן העורבים כולל את הציטוט שהעורבים האכילו את אליהו. וזה ממש מקסים. אני מאוד אוהב את סיפורי התנ"ך ולשלוף את הקלפים האלה היה כיף גדול.

הבעיה היא שהקלפים האלה שהם דיי הדבר היחידי שיוצר את האווירה התנ"כית שחיפשתי - לא מופיעים מספיק במשחק. כל סיבוב נשלף קלף אחד כזה וזהו.

המנגנון האמיתי והמלא של המשחק הוא בעצם מנגנון החטאים והטיפול בהם - והמנגנון הזה לא הרגיש לי תפור מספיק חזק על האווירה. לא באמת הרגשתי שאלו חטאים, או שאני עושה משהו נגדם. הרגשתי שיש קוביות שחורות שאני צריך לטפל בהן. ותכלס מאוד הרגיש לי שאפשר לקחת את המנגנון הזה ולהלביש אותו על כל סיפור שבא לכם - למשל, שזה לא חטאים אלא מחלות שמתפשטות או משהו (כמו בפנדמיק - מנגנון דומה, רק סיפור שונה). כי אין פה חיבור משמעותי בין המכניקה לבין האווירה. גם העובדה שמדובר בחיילי משחק פשוטים ולא במשהו יותר אווירתי - פגעה קצת. לא חייבים מיניאטורות מרשימות ומגוחכות שיהפכו את המשחק ליקר בטירוף, אבל אפילו דמות קרטון יפה עם סטנד פלסטיק הייתה יכולה לשפר את המצב מעט. 

באופן כללי, אני טיפוס שאוהב מאוד מאוד אווירה משחקית. חשוב לי להרגיש ממש את הסיפור, את האווירה, את המשחק. אני רוצה להרגיש שאני באמת ובתמים עושה משהו בסיפור. אם יש מכניקה טובה אבל שהחיבור בינה לבין האווירה לא מוצלח - אני לא נהנה מספיק. יש אנשים שמבחינתם הפוך - הסיפור זה סתם סיפור רקע והם רוצים משחק עם מכניקה טובה וחכמה. (הסגנון שלי בד"כ נקרא אמריטראש, והסגנון השני נקרא יורו. אבל כמובן שלא מדובר במשהו מוחלט וחד משמעי, יש הרבה משחקים שלא כ"כ ברור לאיפה לשייך אותם כי הם משלבים מאוד יפה גם אווירה וגם מכניקה טובה).

בגלל זה - מצד אחד חיבבתי את המשחק, אבל מצד שני - הוא פשוט הרגיש לי סתמי. שיחקנו ביחד, ניסינו לנצח, יצא מה שיצא - לא משנה אם ניצחנו או הפסדנו, לא הרגשתי כזה הישג או כזו אכזבה. הוא לא כזה עניין.

אני חושב שהמשחק יתאים יותר לילדים, ובעיקר ילדים באיזור גיל החטיבה. זה יכול להיות כלי נהדר של ההורים לספר קצת את סיפורי התנ"ך לילדים. אני אישית, למרות שהמשחק נראה לי סתמי לגמרי רואה את עצמי משחק אותו עם ילדים ומתבל את המשחק בסיפורים ואזכורים. לחילופין, אם אתם מאלה שהאווירה פחות חשובה להם, ואתם אוהבים משחקים שיתופיים - אז יש מצב שיתאים גם לכם. אם לא... הייתי מציע לעבור למשחק הבא.

סיכום:

כמות שחקנים: 1-4

כמות שחקנים ש*באמת* מומלצת: לא הרגשתי שיש כמות שממש כדאי להמליץ עליה באופן מיוחד האמת. אני כן חושב שבמקרה של שחקן אחד כנראה שהמשחק יהיה קצת בלתי אפשרי. מה שכן - הוא קשה בכל מקרה.

זמן משחק: שעה.
אווירה: קלפי השכר ועונש מכילים אחלה אווירה תנ"כית מקסימה, שמות המקומות העתיקים מגניבים, גם העיצוב של הלוח יפה. מעבר לזה, זהו.

יחס מזל-שכל: המשחק תכלס הוא בעצם איך אתם מתמודדים עם המזל שלכם. ככה שיש דגש לא קטן על מזל, לפעמים יהיה לכם מזל נאחס ברמה שתכלס לא הייתם יכולים לנצח באמת (שזה מבאס), אבל בכל מקרה יש תמיד חשיבה על איך למקסם את המצב שלכם.

תלות שפה: יש למשחק גרסאות בעברית ובאנגלית, אז אין שום בעיה.

וכרגיל, תזכורת לכולם לנוחותכם - יש עמוד פייסבוק לבלוג לכל מי שרוצה לעקוב אחריו בצורה נוחה - משחק מכור !