הציר והברית - axis and allies

אביב 1942. הצי הימי בפרל הארבור מתאושש ומשקם את ההריסות. הבריטים בוהים מעבר לתעלה על צרפת הכבושה. מערבית למוסקבה, חיילים סובייטים מתאוששים מחורף קשה ואכזרי בחזית הרוסית. חיילים אמריקאים עוזבים את מקום הולדתם בפעם הראשונה, וייתכן שגם האחרונה. רבים לא ישובו, הם מתמודדים מול עולם במלחמה.

הפסקה הזאת פותחת את חוברת ההוראות של המשחק שמבחינתי סוגר את זאנר המשחקים שהכניסו אותי לעולם משחקי הלוח (חוץ מפילרים כמו מצודות ומאנצ'קין וכאלה). והמשחק הזה הוא "הציר והברית" - axis and allies !

המשחק הזה בזמנו נקנה אחרי אכזבה משותפת שלי ושל חבר טוב שלי מ"סיכון" (אז לא הכרנו את "סערת האלים"), והוא היה משחק הלוח הראשון שלי שהיה בשפה הזרה והמפחידה - אנגלית (הדבר היחידי שבאנגלית שם זה ההוראות, וכמובן שמות המדינות על הלוח). נורא רצינו משחק מלחמה, וספציפית משחק מלחמה לשנינו.

ואם לטליסמן אני חייב שעות ארוכות של הנאה בחטיבה... אז המשחק הזה - הוא מה שעשה לי את כל התיכון.

קצת בקצרה - מדובר במשחק על מלחמת העולם השנייה (דהה). כל מדינה משחקת בתורה - רוסיה, גרמניה, בריטניה, יפן ואחרונה - ארה"ב וחוזר חלילה. בכל תור כל מדינה יכולה לנסות לפתח טכנולוגיות חדשות לצבא, לגייס כוחות חדשים וכמובן - להילחם!

מה המטרה הרשמית? לכל צד יש 6 ערי ניצחון, שהן הערים הגדולות והחשובות שלו. אפשר בעצם לשחק על "ניצחון קטן" (שיהיו לך 8 ערי ניצחון בסה"כ), "בינוני" (10) ו"עולמי" (כל ה12).

(בפועל? אין באמת הבדל בין 10 ל12. אם לצד כלשהו יש 10, הוא גם ישיג את ה12, זה רק עניין של לשחק עוד קצת. כמו כן, 8  מרגיש לי קצר מדיי ומעודד יותר מדיי "התאבדויות" על המטרה, כשאי אפשר באמת יהיה להחזיק אותה - אלא נטו כדי לנצח).

מבחינת משחקיות, אני חושב שהמשחק הזה הוא אחד האיזונים הטובים שיצא לי לראות בין מזל לבין כבדות (ככל שאתה מנסה שהמשחק יהיה יותר "ריאליסטי" ונטול מזל - הוא מסובך יותר, מן הסתם). המכניקה שלו פשוטה יחסית. 90% מההסבר של החוקים הולך על האפשרויות השונות של היחידות והטכנולוגיה, לא על החוקים עצמם, שהם פשוטים מאוד. כי רק מבחינת היחידות השונות יש 11 סוגי יחידות (בים, ביבשה ובאוויר), כשלכל אחת יכולות משלה, מקומות שהיא עדיפה בהם יותר, ומקומות שפחות (ועוד נקודת זכות למשחק הזה - *כל* היחידות שימושיות לאורך כל המשחק! הכל תלוי בעיקר בך ובאסטרטגיה שלך! אין שום מצב, בשום שלב במשחק - שאתה קונה רק "את היחידות החזקות" או משהו כזה). ואני יודע שעכשיו הבהלתי קצת - אבל באמת שלא מדובר במשהו כזה מטורף. כל היכולות השונות הגיוניות ואינטואיטיביות מאוד ואתה קולט אותן בשנייה.

מעבר לכך, מבחינת משחקיות חוזרת, עד היום (14 שנה מאז המשחק הראשון שלי!) אני מוצא את עצמי חושב על אסטרטגיות חדשות למשחק הזה. שפאק, זה מדהים! ועד היום אני נהנה ממנו ממש.

מבחינת אווירה - המשחק נהדר, וממש גורם לך להרגיש בתוך מלחמת העולם השנייה. מצד אחד, הוא כן יחסית כבד מבחינת הזמן שהוא לוקח והאפשרויות השונות שהוא מציע. מצד שני, הקרבות שבו מאוד זורמים ולא מרגישים תקועים ככה שזה עוזר לו לשמור על הקצב בצורה טובה.

מה החסרונות? ובכן, יש 3:

1. הסידור ההתחלתי תמיד זהה (טוב, זאת מלחמת העולם השנייה. גרמניה לא יכולה להתחיל פתאום בפיליפינים!). מה שגורם לסיבוב הראשון להיראות דיי דומה הרבה פעמים, ומשם כבר המזל הוא זה שמשנה את ההמשך.

2. יש חוסר איזון קל לטובת בעלות הברית, במיוחד בקטע שרוסיה משחקת ישר אחרי ארה"ב. זה 2 תורות רצופים בעצם של בעלות הברית.

3. ואחרון חביב... מעולם האמת לא סיימנו את המשחק באופן "רשמי" (חוץ מכששיחקנו על 8 ערים), למרות שחרשנו לו את הצורה. שזה קצת מצחיק. כי מה שקורה, תמיד שיחקנו על "ניצחון עולמי". אבל מה שתמיד קרה - בשלב כלשהו תמיד היה אפשר לראות בבירור בצורה מאוד משמעותית שאחד הצדדים מוביל וינצח, והצד השני בד"כ נכנע בלי וויכוחים בכלל (לכל היותר ניסה להמשיך עוד סיבוב אחד). כי פשוט אין טעם להמשיך - זה נטו להתעלל בגופה אחרי שכבר ניצחת, וזה לא כיף. פלוס, זאת תהיה התעללות *ארוכה*. כי לצערי, גם כשברור כבר לגמרי שאחד הצדדים מנצח - לכבוש ערי בירה (שהן ערי ניצחון גם) זאת משימה קשה וארוכה שתיקח עוד הרבה סיבובי משחק. אז חבל. ככה שכל האנשים ש"חייבים לסיים עד הסוף!!!" - שמרו מרחק. אישית? זה לא הפריע לי אף פעם כי נכון שלא "סיימנו טכנית", אבל מבחינתי סיימנו, כי שוב - תמיד סיימנו כשהיה מאוד ברור כבר מי מנצח.

למרות כל אלה - מדובר במשחק מלחמה כייפי מאוד, זורם יחסית, ועם כמויות של אסטרטגיות אפשריות שונות ומספיק מזל - כדי שכל פעם הוא יסתיים אחרת לחלוטין ושתהיה לו משחקיות חוזרת בלי שום בעיה. והכי חשוב - האווירה שלו נהדרת! ואם במקרה אתם מתכוננים לבגרות בהיסטוריה... תמיד תוכלו להחשיב אותו כשיעורי בית ;)

סיכום:
כמות שחקנים: 2-5
כמות שחקנים ש*באמת* מומלצת: 2. נקודה. באמת. אם אתם רוצים ממש להתפשר, 3 זה בסדר. 4 או 5 - זוועה.
זמן משחק: (תלוי במטרה כמובן) - שלוש ארבע שעות (שוב, אני מזכיר - בלי באמת לסיים טכנית!).
אווירה:  מדהימה. רק מלסדר את הלוח אני לגמרי נכנס חזק לקטע.
יחס מזל-שכל: יש בו יחסית מזל. אבל יש הרבה חשיבה אסטרטגית של מה כדאי לעשות, ולא מעט דילמות.
מכניקה: פשוטה מאוד. רוב המורכבות נובעת מכמות האפשרויות והיחידות השונות.
תלות שפה: רק חוברת ההוראות באנגלית. עם זאת - חבר שלי השקיע ותרגם אותה בזמנו לעברית, אשמח לשלוח לכל מי שירצה!


וכרגיל, תזכורת לכולם לנוחותכם - יש עמוד פייסבוק לבלוג לכל מי שרוצה לעקוב אחריו בצורה נוחה - משחק מכור !