מלחמת הטבעת - war of the ring
"טבעת אחת למשול בכולן, טבעת אחת למוצאן,
טבעת אחת להשיב את כולן, באופל לכובלן"
אז שיחקתי במשחק (המטורף) war of the ring, ולראשונה - אני מודה שקצת התלבטתי האם לכתוב סקירה. כי למשחק הזה כבר יש סקירה פשוט מעולה ומעמיקה של איתמר פארן. בסופו של דבר החלטתי ללכת על זה בכל זאת - כי יותר ביקורות באופן כללי זה תמיד יותר טוב, פלוס הוא כבר חסך לי קצת לפרט על כל המשחקיות (כי הוא פירט ברמה מאוד רצינית). ככה שהסקירה תוכל להיות תמציתית יותר ויותר להתמקד בצד הביקורתי, ומי שיתעניין יותר לעומק וממש ירצה להבין את המכניקות עד הסוף - יוכל לקרוא גם את הסקירה שלו. בכל מקרה, לינק לסקירה המצויינת שלו - בסוף הפוסט!
אני מניח שלהסביר על העולם של שר הטבעות אין יותר מדיי צורך. כמעט כל מי שלא קרא את הספרים ראה את הסרטים. אז כולנו יודעים למה התכנסנו כאן. משחק על שר הטבעות! מי ומה זה?
מדובר במשחק מלחמה אסימטרי. יש את הצד של האופל, ולעומתו את הצד של האנשים החופשיים. במשחק יש גם את האלמנט הצבאי (האופל והאנשים החופשיים נלחמים ומנסים לכבוש כמה שיותר מצודות וערים ולהגן על המצודות והערים שלהם) - ובו זמנית יש במשחק גם את אחוות הטבעת שמנסה להתקדם לאיטה אל מורדור ואל הר הגזירה. ככה שלכל צד יש 2 דרכים לנצח. האנשים החופשיים מנצחים אם פרודו וסם הגיעו אל הר הגזירה והשליכו את הטבעת, או אם (בדרך נס!) הם מצליחים לכבוש מספיק מצודות של האופל. האופל מנצח אם פרודו הושחת בידי כוחה של הטבעת, או אם הוא כבש מספיק מצודות וערים של האנשים החופשיים.
למעשה, מסע האחווה משמש כסוג של "טיימר" למשחק הזה. כי בסופו של דבר המשחק דיי בנוי ככה שלאורך זמן, אם המשחק יימשך מספיק - האופל ינצח בוודאות (כי אצלו כוחות שמתים חוזרים בתור תגבורות, ואצל הטובים - כוחות שמתים יוצאים לגמרי מהמשחק, ושלא לדבר על כך שהאופל מלכתחילה מתחיל עם יותר כוחות ויותר מוכן למלחמה). ככה שמסע האחווה בעצם מאיץ יחסית את התוכניות של האופל. מה שגם נותן על הדרך לטובים קצת סיכוי לניצחון צבאי, כי כתוצאה מהאצת התוכניות האופל לפעמים יצטרך לרוקן מקומות שלו מכוחותיו או לקחת קצת סיכונים. היי, קצת כמו בסיפור! (פלוס לאופל אין יותר מדיי מה לעשות נגד אחוות הטבעת. יש לו קצת אפשרויות להציק אבל ממש לא מספיק. ככה שזה באמת יחסית טיימר. אבל שימו לב, וזה חתיכת אבל - זה לא לגמרי טיימר. האחווה מתקדמת רק כשהשחקן של האנשים החופשיים משקיע בקידום שלה, וזה תמיד בא על חשבון הצבא של האנשים החופשיים. אז צריך לאזן את זה בחוכמה).
נתחיל מהטוב - מבחינת אווירה, המשחק הזה מדהים בעיניי. העיצוב של המיניאטורות, המפה, הקלפים והאפשרויות של הקלפים (והקריצות שיש בהם למקורות), הדמויות ומה לא. המשחק מרגיש מאוד מאוד אפי ועצום, ואתה ממש מרגיש בתוך הסיפור, ומתלהב כל פעם שיש הבדלים חדשים (גנדלף החליט לבקר בכלל אצל הגמדאים ולגייס אותם למלחמה! שודדי הים של אומבר הצליחו לכבוש את דול אמרות!). זה כיף טהור.
הבעיה היא מצד שני - שהמשחק ממש ממש מנסה להיות כמו הסיפור, ולפעמים קצת יותר מדיי, וזה גורם לעומס מאוד גדול של חוקים ולמכניקה מסורבלת קצת. יש מכניקה של לגרום למדינות להיכנס למצב מלחמה (הרי בספרים הן מלכתחילה לא היו מוכנות למלחמה!), ומכניקה של קרבות והטלת מצור (כמו בספרים!), ומכניקה של האחווה ושל מצוד של חברי האחווה (כבר הזכרתי שזה כמו בספרים?) - ולכל אחת ואחת מהמכניקות יש חוקים, ויוצאי דופן ודברים קטנים שצריך לזכור. ואפילו אחרי המשחק השישי יצא לי לגלות חוק שבכלל שכחנו ממנו.
החוקים לא מסובכים בשום מצב אגב, כן? הם אפילו דיי אינטואיטיבים והגיוניים. פשוט וואו - יש המון מהם!
שני הדברים האלה הם צדדים של אותו המטבע בדיוק. בגלל הסרבול הזה המשחק והאווירה שלו מטורפים. מאידך, אחרי שהמשחק ייגמר אתם תרגישו מותשים לאללה, כאילו הרגע כבשתם את הארץ התיכונה במו ידיכם, או כאילו הלכתם זה עתה עד להר הגזירה כדי להשליך את הטבעת. ככה שעד כמה שאני מאוד אוהב את המשחק - אני ממליץ עליו נטו לגיימרים הרציניים יותר, אלה שמוכנים לזה מראש. או לפחות לכאלה שמוכנים מראש לאתגר!
אגב, טיפ חשוב (מאוד) - בגלל שהמשחק עמוס מאוד ומלא במכניקות שונות - אני ממליץ עליו אך ורק למי שקוראים אנגלית בכיף. (הכוונה היא לא לדוברי אנגלית שפת אם או כאלה שקוראים ספרים באנגלית בקלילות, לא משהו מוגזם כזה. אני בעצמי לא אשרוד ספר באנגלית כי לא יהיה לי כוח לכמות כזאת של מלל. אבל לקרוא פסקה אחת על קלף משחק - בכיף, אני עושה את זה במהירות). כי פשוט כל קלף וקלף מהקלפים במשחק (ונשלפים שניים כאלה לכל שחקן כל תור) כולל לפחות פסקה באנגלית. ואם יש שחקן שחלש יותר באנגלית או שלוקח לו קצת זמן לקרוא את האנגלית - הוא פשוט די יתייאש מהמשחק, ויפספס לגמרי את האווירה שלו, ואז מבחינתו המשחק יגמור לו את המוח בטירוף והוא דיי יתבאס.
אם סוקרנתם ואתם רוצים פירוט רציני ועמוק יותר של המכניקה - אז שוב, אני מאוד ממליץ על הסקירה:
https://www.pundak.co.il/reviews/boardgames/430-war-of-the-ring
סיכום:
כמות שחקנים: 2 או 4.
כמות שחקנים ש*באמת* מומלצת: 2. בכנות, לא רואה שום סיבה הגיונית בכלל לשחק ביותר מ2. המשחק לא באמת מרגיש בנוי ליותר מ2, ויותר מרגיש כאילו סתם חילקו בכוח תפקידים של שחקן אחד ל2 כדי שיהיה אפשרי לשחק ב4.
זמן משחק: 2.5-3 שעות
אווירה: מדהימה. באמת. אי אפשר לבקש משחק יותר טוב כדי להיכנס לעולם הזה של שר הטבעות.
יחס מזל-שכל: יש מזל, יש אפילו לא מעט ממנו בכל חלקי המשחק (אפילו הפעולות שאתה יכול לבצע בתור זה נטו מזל!) - אבל דוגרי כל המשחק זה בעצם לקבל את המזל ולהבין איך אתה מוציא ממנו את המקסימום ופועל חכם. אז מהבחינה הזאת אני אכתוב שהיחס הוא דיי 50-50. לא הרגיש לי מעולם שהיה קטע שלמישהו במשחק שלם היה מזל פסיכי שלבדו ניצח לו את המשחק. אפילו כשמישהו הרגיש ש"אין לו מזל" - המשחק נגמר בול על הקשקש, כשתור לכאן או לכאן היה מכריע תוצאה אחרת לגמרי.
תלות שפה: *מאוד* תלוי שפה, וכבר פירטתי מקודם.
ואם קניתם את המשחק, אז יש דף קצר שהכנתי בזמנו בעברית שמתמצת קצת את מהלך המשחק ואת האפשרויות השונות שיש בקוביות. נועד לשחקנים שזאת הפעם הראשונה או השנייה שלהם. כרגיל - מוזמנים לפנות אליי!
וכרגיל, תזכורת לכולם לנוחותכם - יש עמוד פייסבוק לבלוג לכל מי שרוצה לעקוב אחריו בצורה נוחה - משחק מכור !
טבעת אחת להשיב את כולן, באופל לכובלן"
אז שיחקתי במשחק (המטורף) war of the ring, ולראשונה - אני מודה שקצת התלבטתי האם לכתוב סקירה. כי למשחק הזה כבר יש סקירה פשוט מעולה ומעמיקה של איתמר פארן. בסופו של דבר החלטתי ללכת על זה בכל זאת - כי יותר ביקורות באופן כללי זה תמיד יותר טוב, פלוס הוא כבר חסך לי קצת לפרט על כל המשחקיות (כי הוא פירט ברמה מאוד רצינית). ככה שהסקירה תוכל להיות תמציתית יותר ויותר להתמקד בצד הביקורתי, ומי שיתעניין יותר לעומק וממש ירצה להבין את המכניקות עד הסוף - יוכל לקרוא גם את הסקירה שלו. בכל מקרה, לינק לסקירה המצויינת שלו - בסוף הפוסט!
אני מניח שלהסביר על העולם של שר הטבעות אין יותר מדיי צורך. כמעט כל מי שלא קרא את הספרים ראה את הסרטים. אז כולנו יודעים למה התכנסנו כאן. משחק על שר הטבעות! מי ומה זה?
מדובר במשחק מלחמה אסימטרי. יש את הצד של האופל, ולעומתו את הצד של האנשים החופשיים. במשחק יש גם את האלמנט הצבאי (האופל והאנשים החופשיים נלחמים ומנסים לכבוש כמה שיותר מצודות וערים ולהגן על המצודות והערים שלהם) - ובו זמנית יש במשחק גם את אחוות הטבעת שמנסה להתקדם לאיטה אל מורדור ואל הר הגזירה. ככה שלכל צד יש 2 דרכים לנצח. האנשים החופשיים מנצחים אם פרודו וסם הגיעו אל הר הגזירה והשליכו את הטבעת, או אם (בדרך נס!) הם מצליחים לכבוש מספיק מצודות של האופל. האופל מנצח אם פרודו הושחת בידי כוחה של הטבעת, או אם הוא כבש מספיק מצודות וערים של האנשים החופשיים.
למעשה, מסע האחווה משמש כסוג של "טיימר" למשחק הזה. כי בסופו של דבר המשחק דיי בנוי ככה שלאורך זמן, אם המשחק יימשך מספיק - האופל ינצח בוודאות (כי אצלו כוחות שמתים חוזרים בתור תגבורות, ואצל הטובים - כוחות שמתים יוצאים לגמרי מהמשחק, ושלא לדבר על כך שהאופל מלכתחילה מתחיל עם יותר כוחות ויותר מוכן למלחמה). ככה שמסע האחווה בעצם מאיץ יחסית את התוכניות של האופל. מה שגם נותן על הדרך לטובים קצת סיכוי לניצחון צבאי, כי כתוצאה מהאצת התוכניות האופל לפעמים יצטרך לרוקן מקומות שלו מכוחותיו או לקחת קצת סיכונים. היי, קצת כמו בסיפור! (פלוס לאופל אין יותר מדיי מה לעשות נגד אחוות הטבעת. יש לו קצת אפשרויות להציק אבל ממש לא מספיק. ככה שזה באמת יחסית טיימר. אבל שימו לב, וזה חתיכת אבל - זה לא לגמרי טיימר. האחווה מתקדמת רק כשהשחקן של האנשים החופשיים משקיע בקידום שלה, וזה תמיד בא על חשבון הצבא של האנשים החופשיים. אז צריך לאזן את זה בחוכמה).
נתחיל מהטוב - מבחינת אווירה, המשחק הזה מדהים בעיניי. העיצוב של המיניאטורות, המפה, הקלפים והאפשרויות של הקלפים (והקריצות שיש בהם למקורות), הדמויות ומה לא. המשחק מרגיש מאוד מאוד אפי ועצום, ואתה ממש מרגיש בתוך הסיפור, ומתלהב כל פעם שיש הבדלים חדשים (גנדלף החליט לבקר בכלל אצל הגמדאים ולגייס אותם למלחמה! שודדי הים של אומבר הצליחו לכבוש את דול אמרות!). זה כיף טהור.
הבעיה היא מצד שני - שהמשחק ממש ממש מנסה להיות כמו הסיפור, ולפעמים קצת יותר מדיי, וזה גורם לעומס מאוד גדול של חוקים ולמכניקה מסורבלת קצת. יש מכניקה של לגרום למדינות להיכנס למצב מלחמה (הרי בספרים הן מלכתחילה לא היו מוכנות למלחמה!), ומכניקה של קרבות והטלת מצור (כמו בספרים!), ומכניקה של האחווה ושל מצוד של חברי האחווה (כבר הזכרתי שזה כמו בספרים?) - ולכל אחת ואחת מהמכניקות יש חוקים, ויוצאי דופן ודברים קטנים שצריך לזכור. ואפילו אחרי המשחק השישי יצא לי לגלות חוק שבכלל שכחנו ממנו.
החוקים לא מסובכים בשום מצב אגב, כן? הם אפילו דיי אינטואיטיבים והגיוניים. פשוט וואו - יש המון מהם!
שני הדברים האלה הם צדדים של אותו המטבע בדיוק. בגלל הסרבול הזה המשחק והאווירה שלו מטורפים. מאידך, אחרי שהמשחק ייגמר אתם תרגישו מותשים לאללה, כאילו הרגע כבשתם את הארץ התיכונה במו ידיכם, או כאילו הלכתם זה עתה עד להר הגזירה כדי להשליך את הטבעת. ככה שעד כמה שאני מאוד אוהב את המשחק - אני ממליץ עליו נטו לגיימרים הרציניים יותר, אלה שמוכנים לזה מראש. או לפחות לכאלה שמוכנים מראש לאתגר!
אגב, טיפ חשוב (מאוד) - בגלל שהמשחק עמוס מאוד ומלא במכניקות שונות - אני ממליץ עליו אך ורק למי שקוראים אנגלית בכיף. (הכוונה היא לא לדוברי אנגלית שפת אם או כאלה שקוראים ספרים באנגלית בקלילות, לא משהו מוגזם כזה. אני בעצמי לא אשרוד ספר באנגלית כי לא יהיה לי כוח לכמות כזאת של מלל. אבל לקרוא פסקה אחת על קלף משחק - בכיף, אני עושה את זה במהירות). כי פשוט כל קלף וקלף מהקלפים במשחק (ונשלפים שניים כאלה לכל שחקן כל תור) כולל לפחות פסקה באנגלית. ואם יש שחקן שחלש יותר באנגלית או שלוקח לו קצת זמן לקרוא את האנגלית - הוא פשוט די יתייאש מהמשחק, ויפספס לגמרי את האווירה שלו, ואז מבחינתו המשחק יגמור לו את המוח בטירוף והוא דיי יתבאס.
אם סוקרנתם ואתם רוצים פירוט רציני ועמוק יותר של המכניקה - אז שוב, אני מאוד ממליץ על הסקירה:
https://www.pundak.co.il/reviews/boardgames/430-war-of-the-ring
סיכום:
כמות שחקנים: 2 או 4.
כמות שחקנים ש*באמת* מומלצת: 2. בכנות, לא רואה שום סיבה הגיונית בכלל לשחק ביותר מ2. המשחק לא באמת מרגיש בנוי ליותר מ2, ויותר מרגיש כאילו סתם חילקו בכוח תפקידים של שחקן אחד ל2 כדי שיהיה אפשרי לשחק ב4.
זמן משחק: 2.5-3 שעות
אווירה: מדהימה. באמת. אי אפשר לבקש משחק יותר טוב כדי להיכנס לעולם הזה של שר הטבעות.
יחס מזל-שכל: יש מזל, יש אפילו לא מעט ממנו בכל חלקי המשחק (אפילו הפעולות שאתה יכול לבצע בתור זה נטו מזל!) - אבל דוגרי כל המשחק זה בעצם לקבל את המזל ולהבין איך אתה מוציא ממנו את המקסימום ופועל חכם. אז מהבחינה הזאת אני אכתוב שהיחס הוא דיי 50-50. לא הרגיש לי מעולם שהיה קטע שלמישהו במשחק שלם היה מזל פסיכי שלבדו ניצח לו את המשחק. אפילו כשמישהו הרגיש ש"אין לו מזל" - המשחק נגמר בול על הקשקש, כשתור לכאן או לכאן היה מכריע תוצאה אחרת לגמרי.
תלות שפה: *מאוד* תלוי שפה, וכבר פירטתי מקודם.
ואם קניתם את המשחק, אז יש דף קצר שהכנתי בזמנו בעברית שמתמצת קצת את מהלך המשחק ואת האפשרויות השונות שיש בקוביות. נועד לשחקנים שזאת הפעם הראשונה או השנייה שלהם. כרגיל - מוזמנים לפנות אליי!
וכרגיל, תזכורת לכולם לנוחותכם - יש עמוד פייסבוק לבלוג לכל מי שרוצה לעקוב אחריו בצורה נוחה - משחק מכור !
תגובות
הוסף רשומת תגובה