רונבאונד (גרסא 2) - runebound

מאז שנמאס לי מטליסמן, אי שם לפני יותר מעשור - חיפשתי לו תחליף. כי אחד הדברים שתמיד אהבתי והלהיבו אותי - היה מסע הרפתקה בעולם פנטזיה. להסתובב, לעבור הרפתקאות, להרוג מפלצות, לקנות חפצים, לעלות ברמות ולחזק את הדמות שלי.

והמשחק הראשון שלא מעט ממליצים עליו על אוטומט בהקשר הזה הוא... runebound (רונבאונד), שאמור להיות התחליף הבוגר של טליסמן. וזה באמת אחד המשחקים הראשונים שקניתי בזמנו אחרי טליסמן. אישית, שיחקתי בו לפני המון זמן, ודווקא זכרתי שהוא לא תחליף מוצלח במיוחד, אבל לא באמת זכרתי למה. אז החלטתי שזאת הזדמנות מעולה לבדוק את עצמי!

(הבהרה קטנה - הסקירה היא על הגרסא השנייה. השלישית שונה לחלוטין, למעט המראה הכללי של המשחק והדמויות, ברמה שזה ממש משחק שונה לחלוטין)

בתכלס, זה מעניין. המשחק הזה הוא סוג של שני צעדים קדימה, וצעד אחד אחורה. הוא פותר בול את כל הדברים שהפריעו לי בטליסמן, אבל הוא מוותר על דברים אחרים שדווקא מאוד נהניתי בהם בטליסמן. אז קשה קצת להחליט לגביו. אבל בכל זאת, שניים קדימה, אחד אחורה - אני חושב שבסיכום הכולל הוא עדיף על טליסמן ויותר מהנה ממנו.

בכל מקרה, מה קורה בממלכת רונבאונד הקסומה? בעל אוב מרושע מנסה לזמן את הדרקונית הגדולה! בשביל זה, הוא מתחיל לאסוף את רונות הדרקון, שאותן ניתן להשיג רק על ידי הריגת דרקונים. אתה הרפתקן בממלכה - והמטרה שלך היא להתחזק מספיק כדי להצליח להרוג בעצמך שלושה דרקונים לפחות, וככה למנוע את הזימון. או, אם ייצא לך חלילה... להרוג את הדרקונית עצמה!

על פניו, המשחק דיי דומה לטליסמן. כל תור אתה הולך למקום חדש (כשהשאיפה שלך תהיה ללכת למקומות עם הרפתקאות כאלה ואחרות), שולף קלפים, נתקל באירועים שונים, נלחם במפלצות, ועולה ברמות בזכות זה.

אבל יש כמה הבדלים מהותיים לחיוב:

1. הגרפיקה והאיכות. הלוח נראה הרבה הרבה יותר יפה, ממש כמו מפה אמיתית. הקלפים מאוד יפים וויזואלית, הדמויות הן מיניאטורות. על כל הקלפים יש משפטים שמספרים לך קצת את הסיפור של הקלף. זה מכניס אותך לאווירה כמו שצריך!

2. מנגנון ההליכה - הוא מעט יותר מסובך, אבל הוא פי אלף יותר טוב מאשר בטליסמן (ואפילו מכניס קצת לאווירה, יש בו אלמנטים קטנים של אם אתה עייף או פצוע יותר קשה לך ללכת, ואתה יכול לנוח וללכת פחות וכד'). הדבר הכי חשוב - אם אתה רוצה ללכת למשבצת שנמצאת לידך - שום בעיה. פשוט לך אליה! תודה לאל! אין מצב שתטיל קובייה, ייצא לך 6 ותצטרך בכלל ללכת לצד השני של הלוח!
אם אתה רוצה לצאת למסע יותר רציני - כן, תצטרך גם מזל. אבל הוא גם מתוכנן בהתאם - ככל שהמקום שאתה רוצה להגיע אליו קשה יותר (הר, יער) - יהיה לך קשה יותר להגיע לשם. לעומת זאת, אם אתה רק הולך לך בנחת על השביל או בשדות - זה יהיה דיי קליל.

3. הרמה. בטליסמן - יש רק ערימת הרפתקאות אחת. מתחילת המשחק ועד סופו, לא משנה כמה הדמות שלך מתחזקת - אתה עדיין שולף מאותה ערימה. זאת הסיבה לשעמום ההולך וגובר לקראת סוף המשחק. כאן - פתרו את זה. כל ההרפתקאות השונות מסומנות על ידי רמת קושי. ככל שהדמות שלך מתחזקת - אתה הולך להרפתקאות הקשות יותר (שמתגמלות הרבה יותר), ככה שהעניין במשחק תמיד נשאר (אלא אם אתה מורח אותו בכוח בכוונה). אפילו לקראת סוף המשחק אתה לפעמים חושש שלא תנצח את המפלצת שמולך.

4. הגיוון והאמצעים להשיגו - יש הרבה יותר חפצים, מפלצות, בעלי ברית ואירועים שונים ברונבאונד. בטליסמן נגיד, מבחינת כלי נשק - יש לך תכלס חרב או גרזן. ברונבאונד יש מלא, וכל אחד מהם עוזר בדרך אחרת לגמרי. בנוסף, בטליסמן - כל דבר שהוא לא כלי נשק (כתר שלמה נגיד, או כל בעל ברית שהוא) - אין שום דרך לקנות אותם. אתה צריך לחכות שתמצא אותם במקרה, או לגנוב משחקן שכבר מצא. ברונבאונד כל הכלים ובעלי הברית נמצאים בערים השונות שמפוזרות על פני כל הלוח, ככה שאתה יכול לתכנן היטב את המסלול שלך דרך מפלצות, להרוויח מספיק - ולהגיע לעיר שבה נמצא החפץ או האדם שאתה רוצה!
5. תכנון קדימה. יש לדמויות יותר נתונים שונים מאשר בטליסמן, ככה שאתה יכול טיפה יותר לכוון בבנייה שלהן למשהו ספציפי שאתה רוצה (במיוחד כשהן עולות רמה - אפשר לחזק דברים שונים לגמרי), ולתכנן איזה כלים יתאימו להן. מה שמוביל לתכנון קטן קדימה - לתכנן לאיזה ערים אתה רוצה ללכת ומה לקנות וכד'.
שימו לב - לא מדובר כאן באיזה תכנון מטורף קדימה או משהו מהותי או מיוחד. פשוט מדובר כאן באיזה קו כללי נוסף קדימה שהמשחק מעניק לכם. הוא לא מאוד מהותי, והאמת שדיי אפשרי להתעלם ממנו וסתם ללכת לטייל ועדיין סיכוי סביר שתנצחו. אבל זה כן נותן קצת יותר תחושת מטרה מאשר סתם ללכת שעות ולראות מה יוצא לכם, עד שתתחזקו מספיק (כמו שקורה בטליסמן).

מצד שני, יש כמה נקודות לשלילה:

1. אין קסמים. בכלל. מינוס קצת משמעותי בעיניי - אני ממש אוהב קסמים! מצד שני, העושר של החפצים השונים מאוד מפצה על זה (ומדובר גם בחפצים שמעניקים יכולות כאלה ואחרות, אז אפשר אפילו קצת להגיד שזה "כמו קסם"). אז אני מוכן להחליק למשחק על זה.

2. מאוד לא מעודדים אינטראקציה במשחק הזה. הדרך היחידה תכלס לאינטראקציה במשחק היא ללכת לשחקן אחר ולהילחם בו, ולא באמת שווה לאף אחד מכם לעשות את זה. זה לא כמו בטליסמן ששחקנים רוצחים אחד את השני, גונבים אחד מהשני והורסים אחד לשני חופשי בדרכים ישירות ועקיפות. בתכלס? אפשר אפילו לשחק את המשחק הזה בגרסת סולו - ולא תרגישו הבדל כזה משמעותי.

ההבדלים האלה יוצרים משחק מאוד מאוד שונה באופי שלו מטליסמן - למרות שמבחינת הרעיון הם כביכול דומים. רונבאונד מיועד נטו לאנשים שנהנים לטייל להם בעולם בכיף שלהם, בשקט, להנות מהקלפים, לקרוא את הסיפורים הקצרים שעליהם, להנות מהיופי של המפה, לחזק את הדמות שלהם, לבקר בשווקים שבערים השונות ולשכור בעלי ברית ולקנות חפצים, ומה לא. בגלל זה אנשים שמגיעים אליו מטליסמן (שהוא משחק הרבה יותר אינטנסיבי, אין הרבה זמן מת, כולם נגד כולם, כולם נכנסים בטירוף בכולם, פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה, וכד') - עלולים להתאכזב מהאופי המאוד שונה שלו, ויש סיכוי סביר שיחשבו אותו למשעמם. לכן השאלה היא ממה בדיוק נהניתם בטליסמן ומה אתם באמת מחפשים במשחקי לוח מהסגנון הזה של "מסע בעולם". מבחינתי אישית - אני מאוד נהנה מחווית המסע עצמה, מבניית הדמות, מהחיזוק של הדמות, ולהילחם במפלצות ולעבור אירועים בעצמי. ככה שלמרות שאני כן אוהב אינטראקציה בין שחקנים - כל החוויות שציינתי מקודם מספיקות בעיניי כדי לפצות על חסרונה כאן. אז בסופו של דבר כן הייתי ממליץ על המשחק, אבל עם אזהרה משמעותית בנושא.

סיכום:

כמות שחקנים: 1-6

כמות שחקנים ש*באמת* מומלצת: תכלס? 2-3, אולי אולי 4, אבל זה כבר עלול להיות יותר מדיי לדעתי. ביותר שחקנים המשחק ישעמם פשוט כי כל שחקן יצטרך לחכות הרבה זמן עד לתור שלו. והרי אין אינטראקציה כמעט! זה לא שהוא יעשה משהו בתורות של אחרים!

זמן משחק: 1.5-2 שעות. אם אתם נהנים ומורחים - יכול להגיע ל3 שעות.

אווירה: משחק מאוד אווירתי, לפרטים הקטנים!

יחס מזל-שכל: תכלס זה דיי מזל, אבל הוא מאוזן לא רע לטעמי בזכות הרמות השונות. כל עוד לא תתגרו יותר מדיי במזל שלכם - זה יהיה בסדר.

תלות שפה: מאוד תלוי שפה.

וכרגיל, תזכורת לכולם לנוחותכם - יש עמוד פייסבוק לבלוג לכל מי שרוצה לעקוב אחריו בצורה נוחה - משחק מכור !