משחק מכור

טוב, כל מי שעוקב מספיק זמן אחרי הבלוג בטח כבר שם לב - אני מאוד מחבב משחקי מלחמה, וספציפית אני מאוד מחבב את תקופת מלחמת העולם השנייה. מה מחדש המשחק הזה ושונה ממשחקי מלחמת העולם השנייה שכבר יצא לי לסקר? קודם כל, המשחק מסתכל על קנה מידה הרבה יותר קטן - ברמת הקרב הבודד. אתם לא מפקדים על כל הצבא, אלא מפקדים בעצם ממש על יחידות חיילים, טנקים וארטילריות ספציפיות מאוד בשטח. בנוסף, אתם ממש מודעים לשטח שבו אתם נמצאים והוא משפיע עליכם (ביער קשה יותר לפגוע בכם למשל, אם אתם על גבעה אתם יכולים לירות מעבר ליחידות אחרות). ככה שיש ממש משמעות לתפיסת שטח מסויימת ולעמוד בנקודות "הנכונות". הפקודות שתחלקו הן ממש ברמת הלטפס על גבעה, להיכנס לעיר, להתחבא ביער, לארגן שקי חול ולהתחפר מאחוריהם, וכד. בנוסף, בונוס מאוד משמעותי - המשחק מאוד מאוד מודולרי. הלוח הוא אוסף גדול של משושים, ובצד יש לכם עשרות משושים שאפשר לשים על הלוח ומסמלים ערים, גבעות, יערות, שדות, וכד. מה שאומר שהמשחק לא מסמלץ רק קרב אחד - אלא הרבה (15 קרבות במשחק הבסיס, אם אני זוכר נכון - כולם כמובן קרבות היסטוריים אמיתיים!). ולמעשה, תיא...

A long time ago in a galaxy far,  far away... אני מניח שלא צריך לעשות לאנשים כאן היכרות עם אחד הפרנצ'ייזים המרוויחים והמצליחים ביותר בהיסטוריה. אם כבר, השאלה במקרים כאלה היא תמיד הפוכה - האם המוצר שווה משהו מעבר לסתם אזכור של המותג? וזה שיש אזכור של המותג - האם זה אזכור "אמיתי" או שסתם לקחו משחק גנרי והלבישו עליו את המותג? (*שיעול* מונופול סטארוורס *שיעול*) כאן אני ממש שמח להגיד בוודאות שהצליחו ליצור כאן משחק מרשים ומבריק שמתחבר אל האווירה שלו בצורה כ"כ מדהימה שהוא הפך להיות אחד המשחקים האווירתיים הטובים ביותר שיש (ובגלל זה משווים אותו לפעמים ל war of the ring - בלי שום סיבה הגיונית כי אין שום דמיון בין השניים למעט העובדה ששניהם פשוט מדהימים מבחינת האווירה). מלחמת הכוכבים הוא משחק מלחמה אסימטרי, שלא רק שהוא אסימטרי מבחינת הצבאות והיחידות, אלא שהוא אסימטרי גם מבחינת המטרות ואופי המשחק, שזה כבר מרשים הרבה יותר. במשחק יש שני צדדים - האימפריה והמרד (המשחק מתרחש בעצם בתקופת הטרילוגיה המקורית). המטרה של המרד היא ליצור אהדה ברחבי הגלקסיה כדי לשכנע כמה שיותר מערכות ...

אחד הדברים שתמיד ביאסו אותי בעולם משחקי המלחמה הוא שמצד אחד אני ממש אוהב משחקי מלחמה. מצד שני, משחקי מלחמה ברובם הגדול ממש כבדים ולוקחים מלא זמן, אז ממש קשה לארגן אחד כזה - ועוד להיכנס למצב הרוח המתאים. זאת הסיבה שבשלב כלשהו התחלתי להתעניין ולראות האם יש תחליפים מעניינים. ואז יצא לי להיתקל במשחק בניית החפיסה הראשון שראיתי אי פעם (כן, כבר יצא לי לסקור כאן כמה משחקי בניית חפיסה, אבל בשבילי רונאייג' הוא הראשון. פלוס - הוא הכי בניית חפיסה "רציני" ולא סתם אווירתי וקליל כמו שאר המשחקים הדומים שיצא לי לסקור בעבר). ברונאייג' - לכל אחד יש צבא שונה (בני אדם, מתים חיים, אלפים, ו... לא, לא אורקים! אות'קים. שהם מפלצות כמו האורקים בדיוק. הייתי צוחק על זה שזה אורקים לכל דבר, אבל החברה החליטה להתחכם ובהרחבה שהיא הוציאה למשחק הזה היא הוסיפה גם צבא של אורקים שהוא שונה לחלוטין. אז הרסו לי את הבדיחה). כל משחק הוא בעצם משימה כלשהי שבוחרים בתחילת המשחק. זה יכול להיות ראש בראש - כולם נלחמים בכולם והאחרון שעיר הבירה שלו שורדת מנצח. זה יכול להיות אחד "ליד" השני - לכולם ...

מבצע מיוחד - שלוש סקירות, במחיר של אחת! למרות הכותרת המעט מבלבלת, הכוונה כאן היא לא לסקור את משחק התפקידים המוכר "מבוכים ודרקונים", אלא שלושה משחקי לוח שכולם תחת הכותרת של "מבוכים ודרקונים" ומיוצרים על ידי "מכשפי החוף" (שהם מן הסתם מי שמחזיקים בזכויות של "מבוכים ודרקונים" - משחק התפקידים עצמו). שלושת המשחקים הם: האגדה של דריזט - The Legend of Drizzt (שמבוסס על טרילוגיית האלף האפל, למי שקרא) זעמו של אשארדלון - Wrath of Ashardalon טירת רייבנלופט - Castle Ravenloft למה אני סוקר את כל שלושת המשחקים בבת אחת? מסיבה פשוטה - לשלושתם יש את אותה המכניקה בדיוק. אחת לאחת. ההבדלים בין המשחקים הם בכל המסביב - באווירה, בסיפור, במשימות, בדמויות, ועוד הבדלים קטנים פה ושם מבחינת דברים קטנים ומיוחדים שמייחדים כל משחק. בזמנו קניתי את שלושתם מהתלהבות יתר קלה - היה לי את אשארדלון, ומאוד מאוד נהניתי ממנו ומהמכניקה הפשוטה להחריד מצד אחד, אבל שסיפקה כייפיות נהדרת מצד שני. בדיעבד, זה היה קצת טעות לקנות שלושה. בשניים מהם שיחקתי באמת ובתמים לא מעט ונהניתי מאוד, ...