ממואר 44' - Memoir '44
טוב, כל מי שעוקב מספיק זמן אחרי הבלוג בטח כבר שם לב - אני מאוד מחבב משחקי מלחמה, וספציפית אני מאוד מחבב את תקופת מלחמת העולם השנייה.
מה מחדש המשחק הזה ושונה ממשחקי מלחמת העולם השנייה שכבר יצא לי לסקר?
קודם כל, המשחק מסתכל על קנה מידה הרבה יותר קטן - ברמת הקרב הבודד. אתם לא מפקדים על כל הצבא, אלא מפקדים בעצם ממש על יחידות חיילים, טנקים וארטילריות ספציפיות מאוד בשטח. בנוסף, אתם ממש מודעים לשטח שבו אתם נמצאים והוא משפיע עליכם (ביער קשה יותר לפגוע בכם למשל, אם אתם על גבעה אתם יכולים לירות מעבר ליחידות אחרות). ככה שיש ממש משמעות לתפיסת שטח מסויימת ולעמוד בנקודות "הנכונות". הפקודות שתחלקו הן ממש ברמת הלטפס על גבעה, להיכנס לעיר, להתחבא ביער, לארגן שקי חול ולהתחפר מאחוריהם, וכד.
בנוסף, בונוס מאוד משמעותי - המשחק מאוד מאוד מודולרי. הלוח הוא אוסף גדול של משושים, ובצד יש לכם עשרות משושים שאפשר לשים על הלוח ומסמלים ערים, גבעות, יערות, שדות, וכד. מה שאומר שהמשחק לא מסמלץ רק קרב אחד - אלא הרבה (15 קרבות במשחק הבסיס, אם אני זוכר נכון - כולם כמובן קרבות היסטוריים אמיתיים!). ולמעשה, תיאורטית, אתם יכולים אפילו להמציא קרבות חופשי - כיד הדמיון הטובה עליכם.
שנית - המשחק מאוד מאוד קליל ותלוי מזל. לא רק הקרבות מוכרעים על ידי מזל - אפילו הקביעה על איזה יחידות אתם יכולים לפקד מוכרעת על ידי מזל. לכל צד יש קלפי פקודה שברובם (למעט הקלפים המיוחדים) פשוט אומרים לכם לאיזה איזור במשחק אתם יכולים לשלוח פקודה (הלוח מחולק לשלושה איזורים) ולכמה יחידות באותו איזור אפשר לשלוח פקודה. כל תור כל צד יבחר קלף אחד מקלפי הפקודה שלו, יחשוף אותו, ואז יודיע לצד השני אל מי מהיחידות הוא שולח את הפקודות - ואלו אותן יחידות שבתור הזה יזוזו ויתקפו.
אז בהחלט ייתכן (וזה קורה לא מעט) שאתם ממש חייבים לפקד על איזור מסויים, אבל אין לכם שום קלפים שקשורים אליו, וזאת באסה רצינית. (תמיד אפשר לטעון ש"הקשר עם היחידות שם מקוטע"!).
מצד שני, ההכרעה הזאת הופכת את המשחק למאוד מאוד מהיר וזורם, ברמה שאפילו ממליצים לשחק כל קרב פעמיים, פעם אחת כשאתה בעלות הברית והצד השני עם הגרמנים, ואז מתחלפים (במשחק יש רק את החזית האירופאית). וזאת המלצה דיי הגיונית - משחק לוקח באיזור שלושת רבעי שעה. יכול להיות פחות, ויכול להיות מעט יותר.
בנוסף, למרות ההשפעה הגדולה מאוד של המזל - המשחק לא גורם לכם להרגיש שהוא משחק בשבילכם (רוב הזמן לפחות). כן יש דילמות, חשיבה, וכן יש מעט אסטרטגיה. אבל בהחלט ייתכן שעם קצת מזל שחקן מתחיל ינצח שחקן ותיק.
היתרון הגדול במשחק ההוא בעיניי הוא שזה משחק שנמצא על התפר המדויק והמצויין בין משחק לילדים לבין מבוגרים. הוא מספיק פשוט כדי שילדים יהנו ממנו מספיק (ואפשר אפילו לפשט אותו עוד יותר אם מוציאים ממנו את הקלפים המיוחדים), אבל הוא לא פשוט עד כדי כך שהוא ישעמם מבוגרים, והוא כן יספק להם מספיק עניין ואקשן, וילהיב אותם (לפחות את חובבי המלחמה שביניהם). ויש בו בהחלט סיכוי שהילד ינצח את המבוגר, ולא כי המבוגר הפסיד בכוונה.
מעבר להתאמה לילדים - הוא משחק כניסה מצויין לעולם משחקי הלוח לכל חובבי משחקי המלחמה!
החיסרון מצד שני הוא העובדה שבמשחק יש קצת יותר מדיי פרטים קטנים. כל שטח ושטח יש פירוט טיפה שונה של מה קורה אם יחידה נכנסת אליו, או נמצאת בתוכו, ולכל יחידה יש את התנועה שלה והתקיפה שלה - וזה טיפונת עמוס. בגלל זה כדאי מאוד במשחק הראשון לשחק את המערכה הראשונה בחוברת שלא כוללת את כל סוגי השטח וכל סוגי היחידות, וככה להיחשף בהדרגה. מעבר לזה, למבוגרים - מדובר במשחק קצת יותר מדיי קליל. הוא מצויין אם אתם רוצים משחק מלחמה צבאי ומהיר, אבל כמשחק אסטרטגי של ממש - הוא לא לגמרי עונה על הדרישה.
בנוסף, עוד חיסרון קטן זאת העובדה שיש רק 3 סוגי יחידות. הגיוון הוא בעצם בשטח עצמו, במצב בשטח, ובקלפי הפקודות עצמם. אבל כמובן שלמשחק יש עוד הרבה הרחבות, שסביר להניח שמתקנות את המצב הזה. רק צריך לקחת את זה בחשבון מלכתחילה!
וטיפ קטן ומגניב לסיום: בבלוג הזה כתבו על 3 מהקרבות שמופיעים במשחק, בהקשר של המשחק עצמו. כולל הקרב הראשון שממליצים לשחקנים להתחיל איתו. אז אם אתם רוצים להיכנס לאווירה במשחק הראשון שלכם - אני ממש ממליץ לכם לקרוא!
גשר-פגסוס
סיכום:
כמות שחקנים: 2
כמות שחקנים ש*באמת* מומלצת: ובכן... אפשר רק 2.
זמן משחק: שלושת רבעיי שעה.
אווירה: מיניאטורות ולוח מעוצבים בצורה מעולה, כולל אפילו מיניאטורות קטנות של שקי חול וגדרות תייל וכד'. ממש מכניס אותך לאווירה.
יחס מזל-שכל: כמויות של מזל. אתה יכול לשחק הכי טוב בעולם, אבל פשוט להפסיד בגללו וזהו. מצד שני, זה קצת הקטע של המשחק - "איך תתמודד עם המזל שיש לך באותו הרגע".
מכניקה: מאוד פשוטה. המורכבות היא במפתיע דווקא במשושי השטח - יש הרבה מהם וכל אחד מספק משהו אחר.
מה מחדש המשחק הזה ושונה ממשחקי מלחמת העולם השנייה שכבר יצא לי לסקר?
קודם כל, המשחק מסתכל על קנה מידה הרבה יותר קטן - ברמת הקרב הבודד. אתם לא מפקדים על כל הצבא, אלא מפקדים בעצם ממש על יחידות חיילים, טנקים וארטילריות ספציפיות מאוד בשטח. בנוסף, אתם ממש מודעים לשטח שבו אתם נמצאים והוא משפיע עליכם (ביער קשה יותר לפגוע בכם למשל, אם אתם על גבעה אתם יכולים לירות מעבר ליחידות אחרות). ככה שיש ממש משמעות לתפיסת שטח מסויימת ולעמוד בנקודות "הנכונות". הפקודות שתחלקו הן ממש ברמת הלטפס על גבעה, להיכנס לעיר, להתחבא ביער, לארגן שקי חול ולהתחפר מאחוריהם, וכד.
בנוסף, בונוס מאוד משמעותי - המשחק מאוד מאוד מודולרי. הלוח הוא אוסף גדול של משושים, ובצד יש לכם עשרות משושים שאפשר לשים על הלוח ומסמלים ערים, גבעות, יערות, שדות, וכד. מה שאומר שהמשחק לא מסמלץ רק קרב אחד - אלא הרבה (15 קרבות במשחק הבסיס, אם אני זוכר נכון - כולם כמובן קרבות היסטוריים אמיתיים!). ולמעשה, תיאורטית, אתם יכולים אפילו להמציא קרבות חופשי - כיד הדמיון הטובה עליכם.
שנית - המשחק מאוד מאוד קליל ותלוי מזל. לא רק הקרבות מוכרעים על ידי מזל - אפילו הקביעה על איזה יחידות אתם יכולים לפקד מוכרעת על ידי מזל. לכל צד יש קלפי פקודה שברובם (למעט הקלפים המיוחדים) פשוט אומרים לכם לאיזה איזור במשחק אתם יכולים לשלוח פקודה (הלוח מחולק לשלושה איזורים) ולכמה יחידות באותו איזור אפשר לשלוח פקודה. כל תור כל צד יבחר קלף אחד מקלפי הפקודה שלו, יחשוף אותו, ואז יודיע לצד השני אל מי מהיחידות הוא שולח את הפקודות - ואלו אותן יחידות שבתור הזה יזוזו ויתקפו.
אז בהחלט ייתכן (וזה קורה לא מעט) שאתם ממש חייבים לפקד על איזור מסויים, אבל אין לכם שום קלפים שקשורים אליו, וזאת באסה רצינית. (תמיד אפשר לטעון ש"הקשר עם היחידות שם מקוטע"!).
מצד שני, ההכרעה הזאת הופכת את המשחק למאוד מאוד מהיר וזורם, ברמה שאפילו ממליצים לשחק כל קרב פעמיים, פעם אחת כשאתה בעלות הברית והצד השני עם הגרמנים, ואז מתחלפים (במשחק יש רק את החזית האירופאית). וזאת המלצה דיי הגיונית - משחק לוקח באיזור שלושת רבעי שעה. יכול להיות פחות, ויכול להיות מעט יותר.
בנוסף, למרות ההשפעה הגדולה מאוד של המזל - המשחק לא גורם לכם להרגיש שהוא משחק בשבילכם (רוב הזמן לפחות). כן יש דילמות, חשיבה, וכן יש מעט אסטרטגיה. אבל בהחלט ייתכן שעם קצת מזל שחקן מתחיל ינצח שחקן ותיק.
היתרון הגדול במשחק ההוא בעיניי הוא שזה משחק שנמצא על התפר המדויק והמצויין בין משחק לילדים לבין מבוגרים. הוא מספיק פשוט כדי שילדים יהנו ממנו מספיק (ואפשר אפילו לפשט אותו עוד יותר אם מוציאים ממנו את הקלפים המיוחדים), אבל הוא לא פשוט עד כדי כך שהוא ישעמם מבוגרים, והוא כן יספק להם מספיק עניין ואקשן, וילהיב אותם (לפחות את חובבי המלחמה שביניהם). ויש בו בהחלט סיכוי שהילד ינצח את המבוגר, ולא כי המבוגר הפסיד בכוונה.
מעבר להתאמה לילדים - הוא משחק כניסה מצויין לעולם משחקי הלוח לכל חובבי משחקי המלחמה!
החיסרון מצד שני הוא העובדה שבמשחק יש קצת יותר מדיי פרטים קטנים. כל שטח ושטח יש פירוט טיפה שונה של מה קורה אם יחידה נכנסת אליו, או נמצאת בתוכו, ולכל יחידה יש את התנועה שלה והתקיפה שלה - וזה טיפונת עמוס. בגלל זה כדאי מאוד במשחק הראשון לשחק את המערכה הראשונה בחוברת שלא כוללת את כל סוגי השטח וכל סוגי היחידות, וככה להיחשף בהדרגה. מעבר לזה, למבוגרים - מדובר במשחק קצת יותר מדיי קליל. הוא מצויין אם אתם רוצים משחק מלחמה צבאי ומהיר, אבל כמשחק אסטרטגי של ממש - הוא לא לגמרי עונה על הדרישה.
בנוסף, עוד חיסרון קטן זאת העובדה שיש רק 3 סוגי יחידות. הגיוון הוא בעצם בשטח עצמו, במצב בשטח, ובקלפי הפקודות עצמם. אבל כמובן שלמשחק יש עוד הרבה הרחבות, שסביר להניח שמתקנות את המצב הזה. רק צריך לקחת את זה בחשבון מלכתחילה!
וטיפ קטן ומגניב לסיום: בבלוג הזה כתבו על 3 מהקרבות שמופיעים במשחק, בהקשר של המשחק עצמו. כולל הקרב הראשון שממליצים לשחקנים להתחיל איתו. אז אם אתם רוצים להיכנס לאווירה במשחק הראשון שלכם - אני ממש ממליץ לכם לקרוא!
גשר-פגסוס
סיכום:
כמות שחקנים: 2
כמות שחקנים ש*באמת* מומלצת: ובכן... אפשר רק 2.
זמן משחק: שלושת רבעיי שעה.
אווירה: מיניאטורות ולוח מעוצבים בצורה מעולה, כולל אפילו מיניאטורות קטנות של שקי חול וגדרות תייל וכד'. ממש מכניס אותך לאווירה.
יחס מזל-שכל: כמויות של מזל. אתה יכול לשחק הכי טוב בעולם, אבל פשוט להפסיד בגללו וזהו. מצד שני, זה קצת הקטע של המשחק - "איך תתמודד עם המזל שיש לך באותו הרגע".
מכניקה: מאוד פשוטה. המורכבות היא במפתיע דווקא במשושי השטח - יש הרבה מהם וכל אחד מספק משהו אחר.
תלות שפה: הקלפים תלויי שפה. אבל האמת? שיחקתי את זה עם ילד בן 12 שלא ידע אנגלית טובה - והסתדרנו ממש בקלות. 70% מהקלפים הם קלפים שלא צריך לקרוא אותם בכלל אלא רק להסתכל על התמונה שמבהירה מה הקלף אומר (שזה פשוט על כמה יחידות אתה יכול לפקד ובאיזה צד של הלוח - וזהו). רק הקלפים המיוחדים הם בעייתיים וכתוב עליהם מלל שממש צריך לקרוא, ובמקרה שלהם - הוא פשוט שלף את הקלף והציג לי אותו, ואני הסברתי לו מה הקלף אומר.
זה בעייתי כמובן אם אתם ממש רוצים לשחק משחק אמיתי והוגן שבו כל צד לא יודע איזה קלפים יש לצד השני. במקרה כזה - אפשרי להוציא את הקלפים המיוחדים (יש אפילו הצעה כזאת בחוברת אם רוצים גרסא פשוטה יותר של המשחק) - אבל הם באמת מעניקים למשחק מימד מיוחד שחבל לוותר עליו.
וכרגיל, תזכורת לכולם לנוחותכם - יש עמוד פייסבוק לבלוג לכל מי שרוצה לעקוב אחריו בצורה נוחה - משחק מכור !
זה בעייתי כמובן אם אתם ממש רוצים לשחק משחק אמיתי והוגן שבו כל צד לא יודע איזה קלפים יש לצד השני. במקרה כזה - אפשרי להוציא את הקלפים המיוחדים (יש אפילו הצעה כזאת בחוברת אם רוצים גרסא פשוטה יותר של המשחק) - אבל הם באמת מעניקים למשחק מימד מיוחד שחבל לוותר עליו.
וכרגיל, תזכורת לכולם לנוחותכם - יש עמוד פייסבוק לבלוג לכל מי שרוצה לעקוב אחריו בצורה נוחה - משחק מכור !
תגובות
הוסף רשומת תגובה