יום הפלישה - D-Day
טוב, אחרי לא מעט משחקים שעסקו במלחמת העולם השנייה, הגיע הזמן למשחק ספציפי - שמדבר על אחד ה-קרבות הכי חשובים שזכו להכי הרבה פרסום - הפלישה לנורמנדי! מי לא מכיר את הסצנה המפורסמת מ"להציל את טוראי ריאן" שמתארת את הנחיתה בחוף אומהה? אז הנה ההזדמנות שלכם לשחזר את המצב! אולי הפעם החומה האטלנטית תצליח להגן בגבורה על קו החוף? או שבעלות הברית ידרסו את כל הגרמנים וישעטו לעבר פריז עוד יותר מהר מאשר במציאות?
מה קורה במשחק עצמו? המשחק מנסה לשחזר בעצם את תחילת הפלישה. המטרה של בעלות הברית היא לכבוש את שלושת הערים הגדולות והחשובות שבנורמנדי במהירות כדי ליצור ראש גשר איתן ושליטה חזקה שתאפשר להם להתקדם אל תוך צרפת.
למה במהירות? כי לגרמנים עדיין היו כוחות רבים באירופה. אם הפלישה תתעכב יותר מדיי ובעלות הברית לא יצליחו לבסס את השליטה שלהן בשטח - אין להן סיכוי!
מבחינה משחקית, מה זה אומר? זה אומר שהמשחק נמשך 10 סיבובים, ובעלות הברית צריכות לכבוש את קאן, שרבור וסן לו (כלומר שיהיו בערים יחידות שלהן בלבד ושום יחידה גרמנית) - ולהחזיק בהן תור שלם. מה שאומר אגב, שהמשחק תכלס ברוב המקרים נמשך 9 סיבובים. אם בעלות הברית לא מחזיקות בערים עד התור התשיעי - אין מה להמשיך לתור 10 (כי הן צריכות להחזיק בעיר תור שלם - ככה שהן כבר הפסידו רשמית). אם הן מחזיקות בערים עד אז... כנראה שהמשחק כבר נגמר.
בגלל שלכל תור במשחק יש הרבה מאוד שלבים שכל אחד מהם הוא נורא קצר ופשוט (הספינות יורות על הבונקרים, מטוסי הקרב ממריאים, המפציצים תוקפים, הכוחות זזים, הבונקרים הגרמנים יורים על הים, הכוחות ששרדו נוחתים על החופים, בעלות הברית זזות ותוקפות, הגרמנים זזים ותוקפים תקיפת נגד, ואז שני הצדדים מתגברים כוחות) - המשחק מנוהל על ידי חפיסת קלפים מסודרת כדי לפשט את העניין. כל פעם אתם שולפים קלף, מבצעים אותו, ושמים אותו בצד, מבצעים את הקלף הבא, ושמים אותו על הקודם - עד שסיימתם תור - ואז אתם לוקחים את כל החפיסה, הופכים אותה - ושולפים שוב את הקלף הראשון.
המכניקה הזאת מאפשרת גם קצת דינאמיות במשחק - למשחק יש גם קלפי טקטיקה וגם קלפי מזל שאפשר להכניס לחפיסה (לא חייבים). קלפי הטקטיקה הם קלפים חד פעמיים וייחודיים לכל צד. למשל - הגרמנים יכולים לבנות בונקר שנהרס, בעלות הברית יכולות לטוס באיזור אחד מעל לטווחי הנ"מ הגרמני, וכד'. קלפי המזל לעומת זאת - הם קלפים לשני הצדדים - כל אחד מטיל קוביה. 2-5 לא קרה שום דבר. בתוצאה של 1 - קרה משהו מעולה בשבילך, ובתוצאה של 6... קרה משהו נוראי והרסני בשבילך.
הייתי אומר שהאפשרות לשחק עם כמה חבילות קלפים שונות מכניסה אחלה של גיוון למשחק, אבל לצערי - משחק הבסיס הרבה יותר מדיי יבש. חייבים לשחק עם קלפי הטקטיקה לפחות. לגבי קלפי המזל - אכנס לזה מאוחר יותר.
מה יש לי להגיד על המשחק עצמו?
מבחינת משחקיות - זה המשחק החלש והפשטני ביותר מכל סדרת Axis and Allies. אין בו כמעט חשיבה, והוא מאוד מאוד תלוי מזל. הדילמות של בעלות הברית מסתכמות בעיקר בחלוקת הכוחות (כמה כוחות לשלוח לכל עיר כדי לכבוש אותה), וחלוקת המטוסים (על איזה שטחים כדאי להגן). לגרמנים... האמת שאפילו את זה אין - הם מגיבים כמעט נטו להחלטות של בעלות הברית ולמצב בשטח ותו לא. יש להם קצת דילמות בנוגע לארגון הכוחות הנכון בשטח כהכנה לתקיפה הצפויה, ודילמה בנוגע לחלוקת התגבור - האם הם ישקיעו יותר בצד המזרחי או המערבי של נורמנדי (וגם שם - זה לא באמת דילמות אלא יותר להסתכל על המצב בשטח. הולך לך טוב בצד אחד? תשקיע בו עוד. צד אחד אבוד כבר? אז עזוב אותו ודחוף הכל על הצד השני). בגלל זה לשחק עם הגרמנים עלול להיות קצת מבאס למי שרוצה יותר חשיבה ועניין.
זאת הסיבה לכך שקלפי הטקטיקה כ"כ חשובים - הם מוסיפים עוד דילמות. האם להפעיל את קלף הטקטיקה עכשיו, או לחכות איתו עוד קצת זמן? זה מוסיף הרבה הרבה יותר עניין.
ככה שהמשחק הוא מאוד מאוד קליל ומאוד תלוי מזל. אם יש לך חרא מזל, תפסיד, אם יש לך מזל טוב - תנצח. אין יותר מדיי מקום לתחכום ואסטרטגיה. כתוצאה מכך - הוא גם דיי קצר ביחס לסדרת המשחקים הזאת. הוא לוקח גג שעתיים, ולסדר אותו ולפרק אותו זה מאוד מהיר (הכוחות שצריך לסדר מצויירים איפה שצריך לסדר אותם - אז תוך חמש דקות המשחק מוכן). מצד שני, שעתיים זה עדיין קצת יותר מדיי זמן בשביל משחק שכזה, ורוב האנשים לא ממש יגדירו אותו כ"קצר" (בגלל זה כתבתי רק שהוא קצר ביחס לסדרה ולא קצר בכללי). ככה שהוא נוחת נטו על התפר של "ממש בא לי לשחק משחק מלחמה, אבל אין לי כוח לחשוב יותר מדיי" או בקטע של "יאללה נסדר חמש דקות ונתחיל". אם הוא היה מקצר את עצמו עוד קצת - לדעתי הוא היה הרבה יותר מוצלח. מצד שני, אני כן אגיד שלא מרגישים בכלל את הזמן שעובר. אין זמן מת בשיט (כי אין תורים בכלל, יש שלבים) והמשחק דינאמי בטירוף.
בנוסף - הוא משחק כניסה מצויין לעולם משחקי הלוח בכלל ולעולם של Axis and allies בפרט.
לגבי קלפי המזל - כמו שאמרתי, המשחק מאוד מאוד תלוי מזל. אז קלפי המזל פשוט מוסיפים עוד קצת כאוס ובלאגן לעסק. במפתיע אגב? זה ממש לא נורא. להיפך. אחת הבעיות של המשחק היא קצת הצד הגרמני. לא רק שאין לו כ"כ החלטות, המשחק עצמו דיי מוטה לצד בעלות הברית (מסיבות מובנות, גם היסטורית וגם משחקית). אז להפוך את המשחק לעוד יותר רנדומלי נותן לגרמניה קצת יותר סיכוי להרגיש טוב עם עצמה. מצד שני, זה כמובן יכול להתפוצץ לגרמנים בפרצוף לא פחות. אבל הנזק שקלפי המזל עלולים לעשות לגרמנים קצת יותר קטן מהנזק שהם עלולים לעשות לבעלות הברית. לא הרבה. קצת. אבל זה מספיק. בנוסף - הם מאוד מגוונים את המשחק ובעצם גורמים לזה שתצטרך טיפה יותר לחשוב ולהתאים את עצמך למה שקרה עכשיו.
מצד שני, הבעיה של קלפי המזל היא שהם טיפה מסרבלים את המשחק. כי עכשיו בכמעט כל שלב - לפני השלב צריך להטיל קוביה נוספת כדי לראות מה קורה בו. ככה שזה מוסיף מלא הטלות קוביה למשחק שכל פעם עוצרות אותו לכמה שניות. "שלב התקיפה עכשיו. אבל רגע! קוביית מזל לתקיפה". אז זאת קצת דילמה. לטעמי - עדיף עדיין לא לוותר עליהם.
סיכום:
כמות שחקנים: 2. אני מצטער, אני יודע שבחוברת הוראות כתוב שאפשר גם 3 (אחד יהיה הבריטים ואחד האמריקאים), אבל זה אחד המקרים הנדירים שאני פשוט מסרב לחלוטין לשמוע על זה. זה מגוחך ואין שום סיבה הגיונית לעשות את זה, אלא אם אתה משחק עם איזה ילד קטן שאתה נותן לו להיות אחד הצדדים כדי שלא ירגיש בצד.
כמות שחקנים ש*באמת* מומלצת: 2. ראו לעיל.
זמן משחק: שעתיים.
אווירה: מיניאטורות ולוח מעוצבים בצורה מעולה. ממש מכניס אותך לאווירה. ועל הדרך - חוויה לימודית נהדרת! בניגוד לרוב משחקי מלחמת העולם השנייה שהם כלליים מאוד, כאן ממש אפשר להבין את הקרב המציאותי שהיה!
יחס מזל-שכל: נטו מזל. מעט חשיבה, אבל לא באמת מורכבת.
מכניקה: פשוטה, אבל ביחס לעובדה שזה משחק נורא מזליסטי - היא לא פשוטה מספיק לטעמי, וזה קצת חבל. עם זאת, היא עדיין פשוטה יחסית, פלוס דומה מאוד למכניקות משחקי ה Axis and Allies האחרים ככה שהמשחק הוא עדיין אחלה של משחק כניסה לעולם הזה.
כמות שחקנים: 2. אני מצטער, אני יודע שבחוברת הוראות כתוב שאפשר גם 3 (אחד יהיה הבריטים ואחד האמריקאים), אבל זה אחד המקרים הנדירים שאני פשוט מסרב לחלוטין לשמוע על זה. זה מגוחך ואין שום סיבה הגיונית לעשות את זה, אלא אם אתה משחק עם איזה ילד קטן שאתה נותן לו להיות אחד הצדדים כדי שלא ירגיש בצד.
כמות שחקנים ש*באמת* מומלצת: 2. ראו לעיל.
זמן משחק: שעתיים.
אווירה: מיניאטורות ולוח מעוצבים בצורה מעולה. ממש מכניס אותך לאווירה. ועל הדרך - חוויה לימודית נהדרת! בניגוד לרוב משחקי מלחמת העולם השנייה שהם כלליים מאוד, כאן ממש אפשר להבין את הקרב המציאותי שהיה!
יחס מזל-שכל: נטו מזל. מעט חשיבה, אבל לא באמת מורכבת.
מכניקה: פשוטה, אבל ביחס לעובדה שזה משחק נורא מזליסטי - היא לא פשוטה מספיק לטעמי, וזה קצת חבל. עם זאת, היא עדיין פשוטה יחסית, פלוס דומה מאוד למכניקות משחקי ה Axis and Allies האחרים ככה שהמשחק הוא עדיין אחלה של משחק כניסה לעולם הזה.
תלות שפה: הקלפים תלויי שפה, אבל זאת חפיסה קבועה שחוזרת על עצמה, וכל קלף מכיל שורה או שתיים (וכמובן שהם יכולים להיות אצל אדם אחד בלבד ש"ינהל את המשחק", ככה אנחנו תמיד משחקים האמת). מעבר לזה - שום תלות. והקלפים גם ככה רק מסייעים להקל על הניהול של המשחק. אז ממש קל להסתדר בלי או להנגיש אותם עם דף בודד שמפורט עליו בעברית סדר התור וזהו. אז מבחינתי - לא באמת תלוי שפה.
וכרגיל, תזכורת לכולם לנוחותכם - יש עמוד פייסבוק לבלוג לכל מי שרוצה לעקוב אחריו בצורה נוחה - משחק מכור !
וכרגיל, תזכורת לכולם לנוחותכם - יש עמוד פייסבוק לבלוג לכל מי שרוצה לעקוב אחריו בצורה נוחה - משחק מכור !
תגובות
הוסף רשומת תגובה