ארקהם הורור - arkham horror

השנה היא 1926, בעיר המסתורית ארקהם (פרי דמיונו של הסופר המוכר לאבקרפט), שנמצאת במסצ'וסטס, ארצות הברית. אתם קבוצת אנשים שהגיעה אל העיר הזאת, כל אחד מסיבותיו שלו, וגיליתם שיישות עתיקה ומסתורית מנסה להתעורר!
שערים נפתחים בכל רחבי העיר, מפלצות מגיחות דרכם, ואתם מחליטים לנסות ולעמוד בפרץ. המטרה שלכם היא לטפל במפלצות, לסגור את השערים ולאטום אותם לחלוטין כדי שלא ייפתחו שנית, ולנסות לשמור על תושבי ארקהם שלווים ככל הניתן.
אם תיכשלו... העתיק יתעורר. וזאת יכולה להיות כל מפלצת. ממפלצות כמו ייטי עצום מימדים, ועד קת'ולהו המפורסם בכבודו ובעצמו. ואז תיאלצו להתמודד נגדו בקרב אפי אחרון. אם תפסידו בו... העולם ייחרב. אבל בלי לחץ.

ארקהם הוא המשחק היחידי שלגביו לא הצלחתי להחליט עד היום אם אני מחבב אותו או לא. הוא משחק מאוד מאוד אווירתי ועשיר מאוד בפרטים קטנים. ולמרות זאת, היו לי איתו משחקים משעממים נורא שנגמרו ב"זהו?" והיו לי איתו משחקים פשוט כייפים לאללה שנורא התלהבתי מכל דבר קטן שקרה. קשה לי להחליט מה הייתה הסיבה שחלק נגמרו ככה וחלק ככה. אני חושב שזה תלוי האמת בעיקר באנשים. אם הם היו ממש בקטע והתלהבו או שפחות הייתה להם סבלנות. כי כל החוויה של המשחק היא מאוד מאוד סיפורית ואווירתית, ואם אתה לא מצליח להיכנס - אז אבוד.

מה קורה במשחק הזה בעצם?

כל אחד משחק דמות כלשהי, עם חפצים התחלתיים, כסף, רמזים (בנוגע למתרחש בעיר), יכולות מיוחדות, וכמובן - תכונות ברמות שונות שאפשר לשנות במהלך המשחק (למשל, דמות מסויימת יכולה להחליט שבתור כלשהו היא תרוץ מהר מאוד. מצד שני, זה אומר שההתגנבות שלה תהיה גרועה במיוחד באותו תור). במהלך כל תור הדמויות ינועו להן ברחבי ארקהם, ינסו להתחמק מהמפלצות (או להילחם בהן!), לאסוף רמזים, ולהסתובב בעיר עצמה. בעיר עצמה יש שפע של הזדמנויות. אתם יכולים ללכת למעבדה ולחקור את גופות המפלצות שהרגתם כדי לקבל רמזים, אתם יכולים ללכת לתחנת המשטרה ולהתמנות לשריף העירוני, אתם יכולים ללכת לחנויות השונות ולקנות חפצים ולחשים, וכמובן - אתם יכולים סתם להיות בכל מקום שהוא ולראות מה יקרה לכם. אולי תפגשו עובר אורח שיצטרף אליכם כבעל ברית? אולי תמצאו ספר לחשים עתיק שיערער את שפיותכם? אולי יציעו לכם להצטרף למועדון סתרים כלשהו? וכד' וכד'.

אם במקרה אתם נמצאים במקום שבו נפתח שער לעולם אחר... אתם תישאבו דרכו, ותתחילו מסע קטן בעולם החיצוני. ברגע שתסיימו לחקור אותו, תשובו אל העיר - ותוכלו לנסות לסגור את השער בכוח (או במוח!). הצלחתם? אם אספתם מספיק רמזים או שהשגתם את החפץ המתאים - תוכלו ממש לאטום את כל המקום ולמנוע מהשער להיפתח מחדש. אם לא... לפחות השער נסגר לבינתיים!

אז למה אני כ"כ אמביוולנטי לגבי המשחק?

מצד אחד, האווירה בו נהדרת. הלוח מעוצב מקסים, יש בו חשיבה על כל פרט ופרט ברמה שמזכירה משחק תפקידים אמיתי, לכל דמות יש סיפור רקע אישי משלה, תכונות, חפצים, חפצים קסומים, לחשים, כישורים, בעלי ברית ומה לא, ויש שפע אפשרויות בעיר, כאשר תמיד יש את האפשרות ללכת סתם למקום כלשהו ופשוט לראות מה יקרה לך באותו מקום (לכל מקום יש חפיסת קלפי אירוע משלו, שזאת חתיכת השקעה! בכל מקום ומקום יקרו לכם דברים שונים לחלוטין).
מצד שני, דווקא מבחינת המטרה נטו של המשחק - איסוף הרמזים וסגירת השערים - הוא קצת חלש. המסע בעולמות החיצוניים לא ממש מעניין וארוך מדיי, סגירת השער תלוית מזל ולפעמים תצטרכו לעשות שני סיבובים כדי לסגור שער וזה בזבוז של תור שלם שכל מה שעשיתם במסגרתו זה גלגול קובייה מבאס אחד. ובנוסף - המפלצות קשות וזה לפעמים מתסכל (כן, אני יודע, הרעיון של המשחק אמור להרגיש מתסכל - אבל זה אמור להרגיש מתסכל בקטע של "גאד זה קשה" ולא בקטע של "גאד אין לי מה לעשות"!)

אבל נראה לי שמה שבעיקר עושה את המשחק זה השחקנים, למען האמת. היו לי משחקים שממש התלהבנו - היי, אתה עכשיו השריף העירוני! אוי, פגשתי מישהו בבית הקברות! טוב, איבדתי את השפיות שלי ואני מתאושש בארקהם אסיילום (כן כן, לכל חובבי הקומיקס - היוצרים של באטמן "השאילו" את בית המשוגעים שבו מתאשפזים הג'וקר ושאר אוייבי באטמן הקלאסיים מהעיר של לאבקרפט).
והיו לי משחקים של "...טוב יאללה מה עכשיו? אוקיי יש לי רמז. אני הולך לשם. סבבה, לפי הקלף אני צריך רגע לגלגל קובייה. שיט, נכשלתי ואיבדתי חיים אחד. תורך, פשוט תחזור מהעולם החיצוני ותנסה לסגור את השער. הצלחת, יופי, נגמר המשחק".

האם המשחק יתאים לכם ספציפית? קשה לי נורא לדעת. לדעתי הוא יתאים נטו לחובבי משחקים מהסגנון של מסע בעולם ומשחקי תפקידים-לוח שאוהבים את האווירה ויכולים להיכנס לזה בקלות (ולא יתמקדו במכניקה), ולכאלה שאוהבים משחקים שיתופיים. דגש על האחרון. כי זה משחק מאוד מאוד שיתופי שמאוד עלול להרגיש "מה, זהו?".


סיכום:
כמות שחקנים: 1-8 (משחק שיתופי, אחרי הכל)
כמות שחקנים ש*באמת* מומלצת: 2-4. 1 יהיה קשה ברמה מוגזמת מדיי. יותר מ4 יהיה מתיש, עם הרבה יותר מדיי זמן מת, ועם מעט מדיי מפלצות ורמזים לכולם. 2-4 זה תמהיל טוב, למרות שהמשחק עלול להיות מעט קשה ב2.
זמן משחק: שלוש שעות.
אווירה: המשחק הוא נטו אווירתי, אבל לא תמיד קל להיכנס אליה.
יחס מזל-שכל: המון מזל, אבל יש גם שכל בחשיבה של לאיפה ללכת, מה כדאי לנסות, מה כדאי לקנות ואיך להתאים את הדמות שלך. גם צריך קצת להכיר את המשחק כדי להבין מתי הדמות שלך צריכה איזו תכונה.
מכניקה: מורכבת קצת יתר על המידה כי ניסו להכניס למשחק הזה המון המון אלמנטים. מצד שני, בתור מי שמנוסה במשחקים עם הרבה חוקים - זה לא הרגיש לי אישית כזה מעיק, ואפילו דיי סביר.
תלות שפה: מאוד תלוי שפה. אבל - המשחק שיתופי וכל הקלפים גלויים. מספיק אחד שיודע אנגלית.

וכרגיל, תזכורת לכולם לנוחותכם - יש עמוד פייסבוק לבלוג לכל מי שרוצה לעקוב אחריו בצורה נוחה - משחק מכור !




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

טליסמן - talisman

מבוכים ודרקונים - Dungeons & Dragons

הבוזזים - Looterz