מלחמת הרונות - runewars
ומהעולם שהביא לכם את רונבאונד ורונאייג' (וגם את באטלור על הדרך) - מגיע משחק שמנסה... לחבר את כולם ביחד! בערך.
החדשות הטובות - מדובר במשחק כייפי ממש!
החדשות הרעות - הוא לא באמת מצליח לחבר את המשחקים השונים.
רונאייג' ובאטלור שניהם משחקי מלחמה (אחד בקלפים ואחד במיניאטורות) בהם נלחמים אחד בשני, קונים יחידות, שוכרים יחידות, ומה לא. רונבאונד לעומת זאת הוא משחק שונה לחלוטין - זה משחק שכל אחד משחק גיבור בעולם פנטזיה - מסתובב איתו, נלחם במפלצות שונות, מפתח את הגיבור, וכד'. כל המשחקים האלה כבר קיבלו סיקורים בבלוג, למי שמתעניין.
אז איך בכלל אפשרי לחבר ביניהם?
רונוורס הוא משחק מלחמה ל2-4 שחקנים. כל שחקן שולט על צבא (בני אדם, מתים חיים, אלפים ואות'קים) ועל יחידות גיבורים שונות. המטרה במשחק היא לשלוט על כמה שיותר רונות. המשחק נמשך על פני 7 שנים, וכל שנה מחולקת ל4 עונות. מדהים כמה המכניקה הבסיסית שלו פשוטה ביחס למורכבות שלו - בכל עונה (אביב, קיץ, סתיו וחורף) שולפים קלף, מתרחש אירוע רנדומלי שמתמודדים איתו, ואז מתרחש האירוע הקבוע לאותה עונה. לאחר מכן - כל שחקן בוחר בסודיות קלף פקודה (מתוך שמונה קלפים שזהים לכל השחקנים), הופכים את כל קלפי הפקודה ביחד, מבצעים אותם - ועוברים לעונה הבאה.
הקלפים משתנים מקלפים של לארגן את כוחות הצבא שלכם, לתקוף, לגייס, ועד קלפים של לגייס גיבורים, להשתמש בערים שכבשתם, להעביר רונות כבושות למקום בטוח יותר, וכד'.
יש בגדול 3 דרכים מרכזיות להשיג רונות. הדרך הראשונה היא פשוט לכבוש שטח שיש בו רונה מסיבה כלשהי (היא שם מתחילת המשחק, היא שם כי שחקן כלשהו השיג ושם שם, וכד'). השנייה - היא להשתמש בגיבורים, לשלוח אותם למסעות וקווסטים שונים, וככה להשיג רונות (היי, זוכרים? רונבאונד? אז זה כאן. אלו אותם הגיבורים בדיוק אגב! כולל האיורים והגרפיקה!) והשלישית - היא קצת עניין של מזל - קלפי העונות השונים יכולים לספק לכם רונות בכל מיני דרכים ואירועים שונים.
היתרון של המשחק הוא החיסרון שלו בו זמנית. המשחק מאוד מאוד אפי ומלא באפשרויות שונות. ממש ניכר שיוצרי המשחק ניסו להכניס אליו כל רעיון שהם חשבו עליו פחות או יותר. יש מפלצות משוטטות בטבע? אז אפשרי להילחם בהן או לשכנע אותן להצטרף אליך! לצבאות יש גיבורים? אז אפשרי לשלוח אותם לקווסטים. וגם לעשות קרבות בין גיבורים. וגם שיילחמו בקרבות בין צבאות! יש ערים במשחק? אז כל עיר תוכל לספק לכם דברים חדשים! ונוסיף גם קלפי טקטיקה למשחק! ונוסיף גם מקומות ואירועים רנדומליים שיתרחשו לגיבורים וישפיעו על המשחק! ונוסיף גם קלפים מיוחדים שכל שחקן יוכל לקנות לעצמו שיוסיפו לו כוחות חדשים! ונוסיף קלפי מטרה מיוחדים שיהיו עוד דרך להשיג רונות דרקון! ואפילו הצבאות עצמם - לא סימטרים בכלל. לכל צבא יש 4 סוגי יחידות שונות ואסטרטגיה שונה.
מצד אחד - זה אדיר ומרגיש מאוד מאוד אפי וגדול מהחיים. המשחק משוגע ממש מבחינת כל הדברים שאתה יכול לעשות ומבחינת אפשרות החזרה על המשחק (אפילו הלוח עצמו יהיה שונה ממשחק למשחק). וזה נפלא! כמות הגיוון והחשיבה שהושקעו שם משוגעות, ומרגישים את זה.
מצד שני... חלק מהמכניקות לא מרגישות מחוברות בכלל למשחק, וחלק מרגישות לפעמים כתוספות שיותר מעייפות אותו מאשר מועילות לו. זה בעיקר תקף למכניקה של הגיבורים - אבל לא רק. במקרה של הגיבורים זה ממש מרגיש כמו משחק נפרד שלא תפור היטב (שזה הגיוני כי זה באמת היה משחק נפרד במקור...). פתאום פעם בשנה עוצרים - כל גיבור הולך לבצע קווסטים או להתאמן, ואז ממשיכים. זה תוקע את המשחק, מרגיש לא קשור, והגיבורים כשלעצמם לא באמת מתפתחים בכלל במשחקים האלה ולאף אחד לא איכפת מהקווסטים עצמם ומהמשמעות שלהם אלא רק מהחפצים שהגיבורים מקבלים (ששלושה רבעים מהם הם זבל, למען האמת).
ככה שאתה לא מסתכל על זה אף פעם בתור "הגיבור שלי מבצע משימה איקס! בוא נראה אם אצליח!" שיכול להכניס אותך לאווירה אלא "יאללה הגיבור שלי פה, שלוף שלושה קלפים, הוא הצליח, יופי, תביא פרס, תודה". וכשיש שחקנים עם 3 גיבורים - השלב הזה הופך לממש מייגע לפעמים עד שכולם מסיימים להזיז את הגיבורים שלהם ואפשרי סופסוף לחזור למשחק ה"אמיתי".
בעיה נוספת של המשחק הזה היא אורכו ביחס למורכבותו ולרמת ההיכרות שכדאי שתהיה לכל שחקן. כלומר, בגלל שלמשחק הזה יש הרבה אפשרויות וצבאות לא סימטריים וכד', אז הוא לגמרי מהמשחקים שלא כדאי לשחק פעם בשנה או עם שחקנים חדשים, אלא עדיף לשחק אותו לעיתים יחסית קרובות, עם שחקנים שמכירים את הקלפים השונים ואת הצבאות השונים ויודעים איך לשחק, ואיזה קלפי אירועים קיימים, ואיזה קלפי טקטיקה עלולים להיות, וכד'. אחרת שחקן חדש יפסיד לשחקן ותיק סתם כי הותיק מכיר את המשחק יותר טוב והתכונן לאירוע כלשהו או ידע מראש שיש סיכוי לקלף טקטיקה בעייתי ותו לא, ולא משום סיבה אחרת.
בגדול - למשחק ממוצע זה לא באמת היה מינוס (בכמעט כל המשחקים לשחקן ותיק יש יתרון על פני מתחיל!). פשוט כאן היתרון יחסית משמעותי (לפעמים קלף שאתה לא יודע על קיומו יכול להכריע משחק), פלוס המשחק ממש ארוך - הוא לוקח בערך 7 שעות בנטו (לא כולל הפסקות והסברי חוקים). אז יוצא שמצד אחד - קשה לקבוע אותו לעיתים קרובות או עם אותם השחקנים, ומצד שני - אם תשחקו בו פעם בשנה או שתשחקו בו עם שחקנים חדשים כל פעם, זה יהיה טיפה מבאס. אז זה לגמרי משחק לקנות רק במקרה של קבוצה שיכולה להתחייב על מפגשים ארוכים (או במקרה של אנשים צעירים עם שפע זמן פנוי...). מה שמבאס, כי כאמור - המשחק ממש כייפי!
סיכום:
כמות שחקנים: 2-4.
כמות שחקנים ש*באמת* מומלצת: 3-4. ב2 המשחק ירודד קצת ויהפוך להיות יותר התנגשות חוזרת ונשנית בין שני הצבאות, וחלק מהתחכום יילך לאיבוד.
זמן משחק: 7 שעות. כן כן, אני חוזר, שבע שעות. בממוצע. יכול להיות שש, יכול להיות שמונה. זה בעיקר תלוי בשחקנים האיטיים. אני אגב ממליץ, אם אתם מגלים שהתורות נמשכים בצורה מוגזמת - להוסיף טיימר של שלוש דקות חשיבה לכל שחקן.
אווירה: אפית, מהתחלה ועד הסוף. אם זה המיניאטורות המושקעות, הלוח, ואם זאת ההרגשה של כל המשחק כולו.
יחס מזל שכל: הרבה מאוד שכל, אבל כן - יש קצת מזל שצריך לחשוב בצורה חכמה איך להשתמש בו.
מכניקה: המכניקה הבסיסית של המשחק במפתיע מאוד פשוטה. אלו כל מיליארד האפשרויות השונות שאפשר לבצע בו שהופכות אותו למורכב.
תלות שפה: מאוד תלוי שפה. אין איך להתחמק מזה - אל תנסו אפילו. הוא לא דורש מכם לקרוא מגילות, חלילה, אבל כן כדאי שהשחקנים יהיו סבבה עם אנגלית כי יש לא מעט קלפים שונים והסברים שונים.
וכרגיל, תזכורת לכולם לנוחותכם - יש עמוד פייסבוק לבלוג לכל מי שרוצה לעקוב אחריו בצורה נוחה - משחק מכור !
החדשות הטובות - מדובר במשחק כייפי ממש!
החדשות הרעות - הוא לא באמת מצליח לחבר את המשחקים השונים.
רונאייג' ובאטלור שניהם משחקי מלחמה (אחד בקלפים ואחד במיניאטורות) בהם נלחמים אחד בשני, קונים יחידות, שוכרים יחידות, ומה לא. רונבאונד לעומת זאת הוא משחק שונה לחלוטין - זה משחק שכל אחד משחק גיבור בעולם פנטזיה - מסתובב איתו, נלחם במפלצות שונות, מפתח את הגיבור, וכד'. כל המשחקים האלה כבר קיבלו סיקורים בבלוג, למי שמתעניין.
אז איך בכלל אפשרי לחבר ביניהם?
רונוורס הוא משחק מלחמה ל2-4 שחקנים. כל שחקן שולט על צבא (בני אדם, מתים חיים, אלפים ואות'קים) ועל יחידות גיבורים שונות. המטרה במשחק היא לשלוט על כמה שיותר רונות. המשחק נמשך על פני 7 שנים, וכל שנה מחולקת ל4 עונות. מדהים כמה המכניקה הבסיסית שלו פשוטה ביחס למורכבות שלו - בכל עונה (אביב, קיץ, סתיו וחורף) שולפים קלף, מתרחש אירוע רנדומלי שמתמודדים איתו, ואז מתרחש האירוע הקבוע לאותה עונה. לאחר מכן - כל שחקן בוחר בסודיות קלף פקודה (מתוך שמונה קלפים שזהים לכל השחקנים), הופכים את כל קלפי הפקודה ביחד, מבצעים אותם - ועוברים לעונה הבאה.
הקלפים משתנים מקלפים של לארגן את כוחות הצבא שלכם, לתקוף, לגייס, ועד קלפים של לגייס גיבורים, להשתמש בערים שכבשתם, להעביר רונות כבושות למקום בטוח יותר, וכד'.
יש בגדול 3 דרכים מרכזיות להשיג רונות. הדרך הראשונה היא פשוט לכבוש שטח שיש בו רונה מסיבה כלשהי (היא שם מתחילת המשחק, היא שם כי שחקן כלשהו השיג ושם שם, וכד'). השנייה - היא להשתמש בגיבורים, לשלוח אותם למסעות וקווסטים שונים, וככה להשיג רונות (היי, זוכרים? רונבאונד? אז זה כאן. אלו אותם הגיבורים בדיוק אגב! כולל האיורים והגרפיקה!) והשלישית - היא קצת עניין של מזל - קלפי העונות השונים יכולים לספק לכם רונות בכל מיני דרכים ואירועים שונים.
היתרון של המשחק הוא החיסרון שלו בו זמנית. המשחק מאוד מאוד אפי ומלא באפשרויות שונות. ממש ניכר שיוצרי המשחק ניסו להכניס אליו כל רעיון שהם חשבו עליו פחות או יותר. יש מפלצות משוטטות בטבע? אז אפשרי להילחם בהן או לשכנע אותן להצטרף אליך! לצבאות יש גיבורים? אז אפשרי לשלוח אותם לקווסטים. וגם לעשות קרבות בין גיבורים. וגם שיילחמו בקרבות בין צבאות! יש ערים במשחק? אז כל עיר תוכל לספק לכם דברים חדשים! ונוסיף גם קלפי טקטיקה למשחק! ונוסיף גם מקומות ואירועים רנדומליים שיתרחשו לגיבורים וישפיעו על המשחק! ונוסיף גם קלפים מיוחדים שכל שחקן יוכל לקנות לעצמו שיוסיפו לו כוחות חדשים! ונוסיף קלפי מטרה מיוחדים שיהיו עוד דרך להשיג רונות דרקון! ואפילו הצבאות עצמם - לא סימטרים בכלל. לכל צבא יש 4 סוגי יחידות שונות ואסטרטגיה שונה.
מצד אחד - זה אדיר ומרגיש מאוד מאוד אפי וגדול מהחיים. המשחק משוגע ממש מבחינת כל הדברים שאתה יכול לעשות ומבחינת אפשרות החזרה על המשחק (אפילו הלוח עצמו יהיה שונה ממשחק למשחק). וזה נפלא! כמות הגיוון והחשיבה שהושקעו שם משוגעות, ומרגישים את זה.
מצד שני... חלק מהמכניקות לא מרגישות מחוברות בכלל למשחק, וחלק מרגישות לפעמים כתוספות שיותר מעייפות אותו מאשר מועילות לו. זה בעיקר תקף למכניקה של הגיבורים - אבל לא רק. במקרה של הגיבורים זה ממש מרגיש כמו משחק נפרד שלא תפור היטב (שזה הגיוני כי זה באמת היה משחק נפרד במקור...). פתאום פעם בשנה עוצרים - כל גיבור הולך לבצע קווסטים או להתאמן, ואז ממשיכים. זה תוקע את המשחק, מרגיש לא קשור, והגיבורים כשלעצמם לא באמת מתפתחים בכלל במשחקים האלה ולאף אחד לא איכפת מהקווסטים עצמם ומהמשמעות שלהם אלא רק מהחפצים שהגיבורים מקבלים (ששלושה רבעים מהם הם זבל, למען האמת).
ככה שאתה לא מסתכל על זה אף פעם בתור "הגיבור שלי מבצע משימה איקס! בוא נראה אם אצליח!" שיכול להכניס אותך לאווירה אלא "יאללה הגיבור שלי פה, שלוף שלושה קלפים, הוא הצליח, יופי, תביא פרס, תודה". וכשיש שחקנים עם 3 גיבורים - השלב הזה הופך לממש מייגע לפעמים עד שכולם מסיימים להזיז את הגיבורים שלהם ואפשרי סופסוף לחזור למשחק ה"אמיתי".
בעיה נוספת של המשחק הזה היא אורכו ביחס למורכבותו ולרמת ההיכרות שכדאי שתהיה לכל שחקן. כלומר, בגלל שלמשחק הזה יש הרבה אפשרויות וצבאות לא סימטריים וכד', אז הוא לגמרי מהמשחקים שלא כדאי לשחק פעם בשנה או עם שחקנים חדשים, אלא עדיף לשחק אותו לעיתים יחסית קרובות, עם שחקנים שמכירים את הקלפים השונים ואת הצבאות השונים ויודעים איך לשחק, ואיזה קלפי אירועים קיימים, ואיזה קלפי טקטיקה עלולים להיות, וכד'. אחרת שחקן חדש יפסיד לשחקן ותיק סתם כי הותיק מכיר את המשחק יותר טוב והתכונן לאירוע כלשהו או ידע מראש שיש סיכוי לקלף טקטיקה בעייתי ותו לא, ולא משום סיבה אחרת.
בגדול - למשחק ממוצע זה לא באמת היה מינוס (בכמעט כל המשחקים לשחקן ותיק יש יתרון על פני מתחיל!). פשוט כאן היתרון יחסית משמעותי (לפעמים קלף שאתה לא יודע על קיומו יכול להכריע משחק), פלוס המשחק ממש ארוך - הוא לוקח בערך 7 שעות בנטו (לא כולל הפסקות והסברי חוקים). אז יוצא שמצד אחד - קשה לקבוע אותו לעיתים קרובות או עם אותם השחקנים, ומצד שני - אם תשחקו בו פעם בשנה או שתשחקו בו עם שחקנים חדשים כל פעם, זה יהיה טיפה מבאס. אז זה לגמרי משחק לקנות רק במקרה של קבוצה שיכולה להתחייב על מפגשים ארוכים (או במקרה של אנשים צעירים עם שפע זמן פנוי...). מה שמבאס, כי כאמור - המשחק ממש כייפי!
סיכום:
כמות שחקנים: 2-4.
כמות שחקנים ש*באמת* מומלצת: 3-4. ב2 המשחק ירודד קצת ויהפוך להיות יותר התנגשות חוזרת ונשנית בין שני הצבאות, וחלק מהתחכום יילך לאיבוד.
זמן משחק: 7 שעות. כן כן, אני חוזר, שבע שעות. בממוצע. יכול להיות שש, יכול להיות שמונה. זה בעיקר תלוי בשחקנים האיטיים. אני אגב ממליץ, אם אתם מגלים שהתורות נמשכים בצורה מוגזמת - להוסיף טיימר של שלוש דקות חשיבה לכל שחקן.
אווירה: אפית, מהתחלה ועד הסוף. אם זה המיניאטורות המושקעות, הלוח, ואם זאת ההרגשה של כל המשחק כולו.
יחס מזל שכל: הרבה מאוד שכל, אבל כן - יש קצת מזל שצריך לחשוב בצורה חכמה איך להשתמש בו.
מכניקה: המכניקה הבסיסית של המשחק במפתיע מאוד פשוטה. אלו כל מיליארד האפשרויות השונות שאפשר לבצע בו שהופכות אותו למורכב.
תלות שפה: מאוד תלוי שפה. אין איך להתחמק מזה - אל תנסו אפילו. הוא לא דורש מכם לקרוא מגילות, חלילה, אבל כן כדאי שהשחקנים יהיו סבבה עם אנגלית כי יש לא מעט קלפים שונים והסברים שונים.
וכרגיל, תזכורת לכולם לנוחותכם - יש עמוד פייסבוק לבלוג לכל מי שרוצה לעקוב אחריו בצורה נוחה - משחק מכור !
תגובות
הוסף רשומת תגובה